top of page

לא שילמה עשרות שנים על דירה שרכשה וביהמ"ש נדרש להכריע

  • 4 במאי
  • זמן קריאה 2 דקות

בית משפט השלום בתל אביב דן בתביעה שהגישה חברה המנהלת נכסי מדינה נגד אישה בת 70, בטענה לשימוש ממושך בדירות ללא השלמת התמורה. ההליך התמקד בשאלת דמי השימוש לאחר שנים רבות של החזקה בנכסים, ובבחינת ההסכמים, ההתנהלות והמצב המשפטי שנוצר לאורך השנים בין הצדדים.


פסק הדין ניתן בפני עדי ניר בנימיני (בצילום), אשר בחנה את מכלול הראיות, המסמכים וטענות הצדדים לאורך ההליך. השופטת קבעה כי "הזמן הרב מלמד על הסכמה בשתיקה להחזיק בדירות", והוסיפה כי יש בכך "כדי לבסס רישיון מכללא למחזיק במקרקעין", בהתאם לנסיבות שנבחנו.


התביעה הוגשה על ידי שיכון ופיתוח ניהול נכסי משב"ש, חברה-בת של אזורים בניין, שטענה כי האישה ובעלה רכשו בשנת 1994 שתי דירות צמודות באופקים, אך לא השלימו את מרבית התשלום שנקבע בהסכם המכר שנחתם בין הצדדים.


לפי ההסכם, נרכשו שתי דירות ברחוב רפאל הרואה באופקים, בשטח של כ-60 מ"ר כל אחת, במחיר של כ-60,000 שקל לדירה. בפועל שולם סכום של 1,863 שקל בלבד. האישה, המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי, התגרשה בשנת 2005 והמשיכה להתגורר בדירות גם לאחר מכן במשך שנים ארוכות.


בשנת 1996 פתחה החברה בהליך לפינוי בני הזוג, ואף ניתן פסק דין לפינוי הדירות. עם זאת, הפינוי לא בוצע בפועל, והאישה המשיכה להחזיק בנכסים. במהלך השנים התנהלו מגעים בין הצדדים בניסיון להסדיר את התשלום, אך ההליך לא הבשיל להסכמה מחייבת בין הצדדים בפועל.


לטענת החברה, השימוש המתמשך בדירות ללא תשלום מצדיק חיוב בדמי שימוש בהיקף של כ-4,600,000 שקל. מנגד, טענה האישה כי התנהלות החברה לאורך השנים, לרבות אי-אכיפת פסק הדין, יצרה מצג של הסכמה להמשך מגוריה בדירות והביאה להסתמכות מצידה על המצב הקיים.


בשנת 2022 הוגשה התביעה הנוכחית, ובמהלך ההליך הגיעו הצדדים להסכמה חלקית, לפיה האישה תמשיך להתגורר בדירה אחת בתשלום חודשי של 2,500 שקל ותפנה את השנייה. בית המשפט נדרש להכריע בדמי השימוש עבור התקופה שקדמה להגשת התביעה.


בפסק הדין קבעה השופטת כי "נסיבות חריגות אלו מביאות למסקנה כי עד למועד הגשת התביעה התקיימה אי-בהירות באשר למעמדו של המחזיק במקרקעין", והוסיפה כי "פערי הכוחות בין הצדדים והתנהלות התובעת הביאו לכך שההסדרה לא הושלמה בפועל".


עוד קבעה השופטת כי החיוב בדמי שימוש יחול רק ממועד הגשת התביעה, וציינה כי "אין מקום לחיוב רטרואקטיבי מלא בנסיבות העניין". בהתאם לחוות דעת שמאי, נקבעו דמי שכירות של 2,500 שקל לדירה אחת ו-2,300 שקל לשנייה.


בסופו של דבר חויבה האישה לשלם סכום כולל של כ-150,000 שקל, המשקף את דמי השימוש שנקבעו ממועד הגשת התביעה בלבד, בהתאם לקביעות פסק הדין ולנתונים שהוצגו במסגרת ההליך המשפטי.


מבט מסכם: אחת ההופעות השיפוטיות הבולטות שנצפו במסגרת ביקורי 'מגזין בית המשפט' באולמות הדיונים. עדי ניר בנימיני מפגינה שליטה מלאה בפרטי התיקים הרבים שלפניה, מקפידה על כל פרט ואינה מאפשרת לניהול ההליך לסטות ממסגרת מסודרת ומוקפדת.


 
 
 

תגובות


bottom of page