ביקש לבטל פסק דין שניתן נגדו, הבקשה נדחתה והוא ישלם הוצאות
- לפני 11 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום באשדוד, בתיק שהחל בפני השופט יהודה ליבליין ובהמשך נדון בפני הרשמת אירינה רוזן, דחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בתביעת לשון הרע. במרכז ההחלטה עמדה השאלה אם יש לפתוח מחדש הליך שכבר עבר להוצאה לפועל.
בפסק הדין המקורי חויב אחד הנתבעים לאחר שלא הגיש כתב הגנה. הרשמת רוזן בחנה אם נפל פגם במסירת כתב התביעה או פסק הדין, ואם קיימת הצדקה להחזיר את ההליך לאחור, למרות שחלף זמן רב מאז מתן פסק הדין.
התביעה הוגשה על ידי דביר אלון נגד רפאל ישראילוב. לטענת ישראילוב, כתב התביעה ופסק הדין “מעולם לא הומצאו לו”, והוא “כלל לא היה מודע לקיומו של ההליך המשפטי שהתנהל נגדו”. לדבריו, נודע לו על ההליך רק לאחר שקיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל.
לטענת ישראילוב, אם היה מתגונן בזמן, הייתה לו הגנה מפני התביעה. הוא טען לשיהוי בהגשת התביעה, להגנת תום הלב, ולכך שמדובר בביקורת על תפקידו של עובד ציבור ובהבעת דעה לגיטימית בנסיבות העניין.
מנגד, אלון התנגד לביטול פסק הדין והפנה למסמכי ההמצאה שבתיק. לטענתו, המסמכים נמסרו כדין, ואין בסיס לטענה שלפיה הנתבע לא ידע על ההליך. עוד נטען כי הבקשה הוגשה באיחור חריג, ללא הסבר ממשי.
הרשמת רוזן קבעה כי בתיק קיים אישור מסירה של פסק הדין, הנושא את חתימת המבקש. לדבריה, מפסק הדין עולה כי הוא נמסר כבר בדצמבר 2024, ומדובר ב“מסירה מלאה” שעליה חלה “חזקת התקינות אשר לא נסתרה”.
עוד קבעה הרשמת כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביוני 2026, כלומר “בחלוף כשנה וחצי” ממועד המסירה. לדבריה, מדובר באיחור “בלתי מתקבל על הדעת”, ללא “בדל של טעם מיוחד” שיכול להצדיק את הארכת המועד.
גם לגוף ההגנה הרשמת לא מצאה בסיס מספיק. היא ציינה כי בתביעה מכוח חוק איסור לשון הרע, ללא הוכחת נזק, אין די בטענה כללית על היעדר נזק. בנוסף, נקבע כי המבקש לא הסביר כיצד הפרסום המיוחס לו יכול לחסות תחת “ביקורת לגיטימית וציבורית”.
בסופו של דבר, הרשמת אירינה רוזן דחתה את הבקשה. פסק הדין נגד רפאל ישראילוב נותר על כנו, והוא חויב לשלם לדביר אלון הוצאות בגין הבקשה בסך 1,000 שקל. 15279-09-24
תגובות