עורך דין פרש מהייצוג ברגע קריטי וחויב לשלם סכום של 10,000 שקל ללקוח
- 10 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט השלום קבע כי עורך דין שפרש מייצוגו של לקוח בתביעות לשון הרע, כשבועיים בלבד לפני ישיבת ההוכחות, יפצה את הלקוח וישיב חלק משכר הטרחה ששולם לו. פסק הדין עוסק בהפרת הסכם ייצוג ובחובת עורך דין שלא לנטוש הליך בשלב קריטי.
הרשם הבכיר צוריאל לרנר (בצילום) בחן את נסיבות פרישתו של עו"ד שי סיני, שייצג את משה קובייסי בשתי תביעות לשון הרע נגד בן קהילתו, בסכום מצטבר של יותר מחצי מיליון שקל. סיני נכנס לתיק לאחר שהוחלפו עורכי דין קודמים, ובשלב שבו כבר הוגשו תצהירים.
לפי ההסכם בין הצדדים, שכר הטרחה הועמד על 7,020 שקל, בצירוף אחוזים מכל סכום שייפסק לטובת קובייסי. ואולם, כעשרה חודשים לאחר תחילת הייצוג, ובסמוך מאוד לישיבת ההוכחות, ביקש סיני להשתחרר מהייצוג — מה שאילץ את קובייסי לשכור עורכי דין חלופיים בהתראה קצרה.
בתביעות לשון הרע עצמן נדחו מרבית העילות, ובסופו של יום נפסקו לטובת קובייסי 10,000 שקל בלבד, לצד חיוב בהוצאות באותו סכום. על רקע זה הגיש קובייסי תביעה נגד עורך דינו לשעבר, בטענה כי פרישתו גרמה לו לנזקים כספיים והפרה את הסכם הייצוג.
מנגד, סיני טען כי בקשתו להשתחרר מהייצוג נבעה מטעמים אתיים. לדבריו, התברר לו כי קובייסי מתעקש להעיד עד קשיש, שלפי בתו סובל מדמנציה ואינו כשיר לעדות. עוד טען כי הבין שחלק מאירועי לשון הרע היו, כלשונו, "יזומים", באופן שבו הלקוח הכשיל את הנתבע בלשונו.
אלא שהרשם לרנר דחה את הגרסה הזאת וקבע כי מדובר ב־"היתפסות למפרע על אירוע מסוים". לדבריו, לא הוצגה כל ראיה מזמן אמת לפנייה הנטענת של בת העד; ובנוסף, טיוטת בקשת השחרור מהייצוג צורפה כבר יומיים קודם לכן למכתב אחר, ללא כל אזכור לסוגיית העד.
הרשם קבע כי הסיבה האמיתית להפסקת הייצוג הייתה מחלוקת סביב מקום הפגישות עם העדים, והוסיף כי סביר שעורך הדין פשוט "מאס בהמשך הייצוג ובהמשך האינטראקציה" עם הלקוח, שהותיר רושם של "לקוח דעתן ותובעני". נקבע כי הפרישה מההליך בשלב כה קריטי מהווה הפרת הסכם.
בסופו של יום חויב עו"ד סיני להשיב לקובייסי 3,510 שקל, שהם מחצית משכר הטרחה ששולם, וכן 3,000 שקל כפיצוי בגין נזקים כלליים, את האגרה ושכר טרחת עורך דין בסך 3,540 שקל. התביעה הנגדית שהגיש סיני, בסך 26,044 שקל, נדחתה במלואה.
תגובות