מאת: שלמה בוצ'צ'ו,
בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס לסירובה של אישה בת 87 לחתום על הסכם פינוי-בינוי של דירתה במתחם ההסתדרות בגבעתיים. בית המשפט ראה את סירובה כבלתי סביר, תוך ציון חשיבות "מלחמת חרבות ברזל, במהלכה נכפה על הציבור במדינת ישראל להפנים עוד יותר, בצער, בכאב ובמחיר עצום של חיי אדם, את חשיבות קיומו של מרחב מוגן תקני (לרבות ממ"ד) לשמירה והגנה על חיי האזרחים בעורף".
ביולי 2018 אושרה תוכנית התחדשות עירונית להריסת 915 יחידות דיור ישנות במתחם ההסתדרות ובמקומן 2,679 דירות ב-19 מגדלי מגורים לאורך רחוב ההסתדרות. ההסכם, שנחתם עם "אאורה ישראל", הבטיח לכל בעל דירה נכס גדול יותר ומשודרג בקומה 11 ומעלה, עם שטח של מינימום 45 מ"ר יותר מדירתו הנוכחית.
למרות היתרונות לכאורה של ההסכם, בעלת דירה אחת סירבה לחתום. בטענה לזכותה להישאר בדירתה, האישה בת ה-87 טענה כי גילה המתקדם מצדיקים את סירובה. היא טענה שאינה מתנגדת לפרויקט עצמו אלא ביקשה את דירתה החדשה או את הפיצוי על כך באופן מיידי. (יש לציין שהאישה אינה גרה בדירה).
השופטת מיכל עמית-אניסמן דחתה את טענותיה של האישה והדגישה "אמנם הנתבעת אישה מבוגרת ואין להקל ראש בטענותיה בדבר מצבה הבריאותי ובדבר גילה המתקדם. יחד עם זאת, אין בנסיבות אישיות אלו כשלעצמן כדי להצביע על כך כי ביצוע עסקת הפינוי ובינוי מולה, בתנאים שסוכמו עם שאר בעלי הדירות, הינו בלתי סביר".
בנוסף, הגיעה השופטת למסקנה כי תנאי ההסכם אינם מפלים את הנתבעת, חרף נסיבותיה האישיות, לפי חוק פינוי בינוי. עם זאת, ניתנה לנתבעת הזדמנות לשקול מחדש את החלטתה תוך חודש.
סוף דבר:
"התביעה מתקבלת במובן זה שאני קובעת כי הנתבעת היא "בעל דירה מסרב" כהגדרת סעיף 2(א) לחוק פינוי ובינוי. משנמצא כי סירובה של הנתבעת לחתום על עסקת הפינוי והבינוי הינו בלתי סביר, אזי יש מקום למנות בעל תפקיד שיהיה מוסמך, בהתאם להוראות בית המשפט, להתקשר בעסקה בשם הנתבעת, וזאת על פי סמכותי לפי סעיף 2(א)(2) לחוק פינוי ובינוי".
"בצד זאת, מצאתי לנכון ליתן לנתבעת אפשרות לייתר את הצורך במינוי בעל תפקיד, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, וזאת אם יודיעו הצדדים, במשותף ובתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעת, כי הנתבעת בחרה לחתום על ההסכם מרצונה ועל כל מסמך הנדרש לשם מימוש הפרויקט, באופן המייתר את הצורך בדבר מינוי בעל תפקיד. בהיעדר הודעה משותפת כאמור, ימונה בעל תפקיד בהתאם להוראות החוק ויינתנו הוראות מתאימות".
כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורכי דינו.
פרט חשוב בפסק הדין הוא שהיא אינה גרה בדירה. הכותב שכח לציין