השופט אילן צור חייב 80 תובעים לשלם 40 אלף שקל לעיריית תל אביב
- מגזין בית המשפט
- לפני 5 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב דן בערעור שהגישו שמונים תובעים על החלטת ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז תל אביב, אשר דחתה תביעותיהם לפיצוי לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. הערעור הוגש בעקבות אישור תכנית רובע 3, שביטלה את תכנית הגגות משנת 1994 ואפשרות הבנייה מכוחה.
בפני השופט המחוזי אילן צור (בצילום) נדונה השאלה האם לבעלי הדירות העליונות קיימת זכות קניינית או מעין־קניינית בזכויות הבנייה שעל הגג. ההכרעה הצריכה בחינה של הפסיקה הנוהגת באשר למעמדן המשפטי של זכויות הבנייה בבית משותף.
לטענת התובעים, תכנית הגגות ייחדה בפועל את זכויות הבנייה לדירות העליונות בלבד, שכן רק הן יכלו לממש תוספת בנייה ממשית. ביטול התכנית, לשיטתם, שלל פוטנציאל תכנוני וכלכלי ייחודי ופגע ישירות בערך דירותיהם, באופן המקיים פגיעה המזכה בפיצוי מכוח סעיף 197 לחוק.
עוד טענו התובעים כי קיימת זיקה מהותית בין היטל השבחה לבין פיצוי בגין פגיעה תכנונית. לטענתם, אילו היו מממשים את זכויות הבנייה, רק הם היו נושאים בהיטל השבחה. מכאן הסיקו כי גם ירידת הערך עקב ביטול הזכויות צריכה להיות מיוחסת להם בלבד.
מנגד טענה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב כי זכויות בנייה בבית משותף הן נכס כלכלי השייך לכל בעלי הדירות במשותף, בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף. הגג לא הוצמד לדירות העליונות, ולא התקיימה הקניה מפורשת של זכויות הבנייה לטובתן כדין.
המשיבה הוסיפה כי תכנית בניין עיר אינה יוצרת זכויות קנייניות. גם אם התכנית אפשרה הרחבה לדירות העליונות, מימושה היה מותנה בהסכמת כלל בעלי הזכויות ובהתאם להוראות חוק המקרקעין. בהיעדר זכות קניינית ייחודית, לא מתקיימים תנאי סעיף 197 לחוק.
השופט אילן צור קבע כי בהתאם להלכה הפסוקה, זכויות הבנייה הן נכס כלכלי משותף לכל בעלי הדירות בבית משותף. הצמדת גג אינה מקנה כשלעצמה זכויות בנייה, ותכנית תכנונית אינה מקנה הקניה קניינית. לפיכך, לתובעים אין בעלות בלעדית בזכויות הנטענות.
בסיכומו של דבר נדחה הערעור. נקבע כי שמונים התובעים ישלמו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח, בתוספת ריבית ממועד הגשת הערעור ועד התשלום בפועל, וכן החזר אגרת משפט כפי ששולמה.
תגובות