לא כל דופלקס שווה שתי דירות: המחלוקת שהגיעה לבית המשפט
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בלוד דן בתביעה שהגישו בעלי דירות במבני רכבת ישנים בנתניה, אשר עתרו להצהיר כי סירובם של בני זוג לחתום על הסכם פינוי־בינוי אינו סביר. לטענת התובעים, "55 מתוך 56 בעלי הדירות חתמו", והנתבעים נותרו הסרבנים היחידים בפרויקט כולו.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופט אלי ברנד (בצילום), נבחנה התנהלות הצדדים לעומק. השופט פירט את נסיבות הסכסוך, את טענות הצדדים ואת ההיבטים הכלכליים, והדגיש כי הכרעתו נשענת על עקרונות תום־לב, שוויון בין בעלי זכויות ואיזון אינטרסים במסגרת פרויקטי התחדשות עירונית מורכבים.
לטענת התובעים, מקור התביעה בהתנהלות בלתי סבירה מצד הנתבעים, אשר סיכלו את קידום הפרויקט. מנגד, הנתבעים טענו לזכויות עודפות הנובעות ממאפייני דירתם. "הנתבעים מחזיקים בדירה דו־קומתית בשטח של כ־120 מ"ר", הכוללת גם מרפסת גג שנוספה בהסכמת יתר הדיירים בעבר.
במסגרת הפרויקט הוצעה לנתבעים דירה חדשה בשטח של 160 מ"ר, בתוספת מרפסת, מחסן ושתי חניות. ואולם, לטענתם, אין בכך כדי לשקף את שווי זכויותיהם. הם דרשו "דירת דופלקס בשטח של 314 מ"ר", או לחלופין שתי דירות נפרדות, עם הצמדות מלאות.
השופט דחה דרישה זו וקבע כי הנתבעים לא הוכיחו פגיעה בשוויון. בפסק הדין צוין כי "לא הוכיחו את טענתם כי ערכה בשוק של דירה דו־קומתית גבוה יותר". עוד הוסיף כי "הדעת נותנת כי יש יתרון כלכלי דווקא לדירה חד־קומתית", בנסיבות העניין.
עוד עלה כי התנהלות הנתבעים לוותה בחוסר תום־לב. בפסק הדין נקבע כי הם "ניסו להטעות את בית המשפט", כאשר טענו לצורך מגורים בדופלקס, בעוד שבפועל "עזבו את הנכס המדובר זה מכבר", ועברו להתגורר בדירה חד־מפלסית אחרת לחלוטין.
בנוסף, נקבע כי דרישתם לקבל שתי דירות הייתה יוצרת יתרון כלכלי משמעותי. בפסק הדין נאמר כי "דרישת הנתבעים לקבל שתי דירות הייתה מניבה להם רווח עודף של למעלה ממיליון שקלים", בעוד שההצעה המקורית כבר העניקה להם תמורה עדיפה, ביחס לשאר בעלי הדירות במתחם.
השופט סיכם כי "הרושם הנוצר הוא שהתעקשותם הגוררת עיכוב בפרויקט כולו נועדה להפעיל לחץ על החברות ולהביא לכך שיתרצו והם יקבלו שתי דירות תוך הגדלה ניכרת ולא פרופורציונית של הרווח שלהם על חשבונן ותוך פגיעה בעקרונות השוויון בין התמורות להם טענו בעצמם".
עוד ציין כי פסיקת ההוצאות נעשית "על דרך בית הלל", ולבסוף נקבע כי ישאו הנתבעים בהוצאות התובעים בסך 25,000 שקל, בהתחשב גם במצבו הרפואי של הנתבע.
תגובות