משפחת חבס בקרב ירושה של מיליונים סביב נכסי יוקרה בישראל ובלונדון
- 30 במאי
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור שהגישו מנהלי עיזבונה של עדינה מור ז"ל, אחותו של ברוך חבס ז"ל, במסגרת סכסוך ירושה וכספים ממושך מול בני משפחת חבס. במוקד המאבק: חוב של כ־13.5 מיליון שקל, דירת יוקרה במגדלי יו בתל אביב ונכס נוסף בלונדון שנמכר בכ־8 מיליון פאונד.
ההליך עסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתנה על־ידי השופטת הדסה אסיף במרץ 2026, ובמסגרתה התקבלה בקשתם של אלמנתו של ברוך חבס ובנם לבטל עיקול זמני שהוטל לבקשת מנהלי עיזבונה של מור על כספים שהוחזקו במסגרת תיק הוצאה לפועל.
ברקע ההליך עומדת תביעה כספית שניהלה עדינה מור עוד בחייו של אחיה, ברוך חבס, בסכום של כ־7.75 מיליון שקל. התביעה התקבלה במלואה כבר בשנת 2021, ובהמשך נפתח תיק הוצאה לפועל לצורך גביית החוב. לפי הנטען, החוב תפח לאורך השנים וכיום עומד על כ־13.5 מיליון שקל. לאחר פטירתה של מור, המשיכו מנהלי עיזבונה לנהל את ההליכים המשפטיים.
לפרשה יש גם זיקה עקיפה לאיש העסקים הרצל חבס, בנו של ברוך חבס, לנוכח העובדה שההליך מתנהל מול עיזבון אביו ובני משפחתו. במסגרת ניסיונות הגבייה ביקשו מנהלי עיזבונה של מור לעקל כספים שהתקבלו ממכירת דירת היוקרה של בני הזוג במגדלי יו בתל אביב, אשר נמכרה במסגרת הליך מימוש שנקט הבנק הבינלאומי.
לפי ההחלטה, מדובר בכספים שנותרו ממכירת הדירה במגדלי יו, אשר הוחזקו בתיק הוצאה לפועל אחר שנפתח בעקבות חובות של ברוך חבס ורעייתו לבנק. רשמת ההוצאה לפועל נעתרה תחילה לבקשה לעקל את חלקו של המנוח בכספים, אך הפנתה את המבקשים לנקוט הליך נפרד ביחס לחלקה של האלמנה.
מכאן נולד ההליך החדש, שבמסגרתו ביקשו מנהלי עיזבונה של עדינה מור להטיל עיקול זמני נוסף על כ־3.4 מיליון שקל, הסכום המייצג את חלקה של האלמנה בתמורת מכירת הדירה במגדלי יו. במקביל הוגשה תביעה עיקרית, שבמסגרתה ביקשו לחייב את האלמנה ואת בנה בתשלום החוב הפסוק.
לטענת מנהלי עיזבונה של מור, בני משפחת חבס חילקו את נכסי עיזבון המנוח מבלי לפרוע קודם לכן את חובותיו, בניגוד להוראות הדין. במסגרת ההליך נטען כי בנובמבר 2024 מכרו בני המשפחה דירת מגורים יוקרתית בלונדון, שהייתה שייכת לברוך חבס ולאלמנתו, בסכום של קרוב ל־8 מיליון פאונד.
עוד טענו המבקשים כי קיים חשש ממשי להברחת נכסים מצד בני המשפחה. בבקשת רשות הערעור נטען כי בנו של ברוך חבס, המשמש כאפוטרופוס של אמו, "הפך בתוך שנים ספורות למי שמזרים מיליוני שקלים לכיסוי חובות חברותיו", כאשר לשיטת המבקשים "המקור היחיד האפשרי לכספים אלו הוא נכסי עיזבון [המנוח], המוברחים תחת חסות מעמדו של [הבן] כאפוטרופוס".
מנגד, אלמנתו של ברוך חבס ובנם דחו את הטענות, וטענו כי אין כל בסיס לטענות בדבר הברחת נכסים או חלוקת עיזבון אסורה. לטענתם, מנהלי עיזבונה של מור לא הצליחו להציג תשתית ראייתית מספקת שתצדיק עיקול זמני חריג על כספים השייכים לאלמנה, וכי מדובר בניסיון להפעיל לחץ במסגרת מאבק משפחתי מתמשך ורב־שנים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהחלטתה של השופטת הדסה אסיף, קיבל כאמור את בקשת בני משפחת חבס והורה על ביטול העיקול הזמני. בהמשך נדחתה גם בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון. בהחלטה נקבע כי לא נמצאה עילה להתערב בהחלטת המחוזי, וכי הראיות שהוצגו אינן מצדיקות את המשך העיקול.
בסופו של דבר, השופטת גילה כנפי־שטייניץ דחתה את בקשת רשות הערעור, והצו הארעי שניתן קודם לכן בוטל. מנהלי עיזבונה של עדינה מור חויבו לשלם לבני משפחת חבס הוצאות משפט בסך 5,000 שקל. 57731-03-26
תגובות