העליון חיזק את השופט איתן אמנו: הנשיא שם סוף לניסיון הפסלות
- לפני שעתיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון דחה ביום רביעי את ערעורם של ארבעה נאשמים בעבירות שהייה בלתי חוקית, שביקשו לפסול את שופט בית משפט השלום בבאר שבע, איתן אמנו, בטענה כי גיבש עמדה מוקדמת ביחס לעונשם עוד בטרם נשמעו הטיעונים לעונש. בפסק דין חד וברור, קבע הנשיא יצחק עמית כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים.
ההליך נולד לאחר דיון שנערך במרץ 2026, שבמהלכו התקיים שיח מחוץ לפרוטוקול בנוגע להסדר טיעון. לטענת המערערים, השופט אמנו הבהיר כי הוא נוהג להטיל ארבעה חודשי מאסר, ואף נאמר לסנגורם כי אם לא יקבל את ההסדר, "הנאשמים שלך נפגעים בסוף".
מנגד, השופט איתן אמנו דחה את הטענה והבהיר כי דבריו נאמרו במישור הכללי בלבד, תוך הפניה ל"רף הענישה" ולגזרי דין קודמים בתיקים דומים. לדבריו, "בית המשפט בשום שלב לא התייחס באופן ספציפי לנאשמים בתיק זה ולא קבע מראש מה יהיה עונשם".
הנשיא יצחק עמית אימץ את עמדת השופט אמנו ודחה את הערעור על הסף. בפסק הדין כתב כי "הנטל להוכיח התבטאות מסוימת הוא, מטבע הדברים, כבד במיוחד", במיוחד כאשר מדובר בשיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול ובהסכמת הצדדים.
עמית הוסיף קביעה עקרונית בעלת משקל רוחבי, שלפיה כאשר קיימת מחלוקת עובדתית בין השופט לבין מבקש הפסלות, "קמה חזקה כי גרסת השופט היא זו המתארת נאמנה את ההתרחשויות הרלוונטיות". בכך חיזק העליון פעם נוספת את הרף הגבוה הנדרש לצורך פסילת שופט.
עוד קבע הנשיא כי עצם הצגת דפוס ענישה מקובל או מתחם ענישה בתיקים דומים אינה מקימה עילת פסלות. לדבריו, "אין פגם עקרוני בכך שמותב יציג בפני הצדדים, במתינות המתבקשת, את המצב המשפטי הרלוונטי", ובשלב הטיעונים לעונש "אך טבעי כי תהיה לבית המשפט דעה כלשהי ביחס למתחם הענישה המתאים".
המערערים טענו עוד כי השופט לא נתן משקל מספק לטענת ההפליה שהעלו ביחס להסדרים בתיקים דומים שנוהלו באשקלון, אולם העליון קבע כי טענה זו כלל לא הועלתה בבקשת הפסלות המקורית, ולכן לא ניתנה למותב הזדמנות להידרש אליה.
בסופו של יום, בית המשפט העליון הותיר את השופט איתן אמנו על כס השיפוט בתיק, ודחה את הערעור במלואו. ההכרעה משדרת מסר חד: לא כל אמירה דיונית או הצגת מתחם ענישה מצד שופט תקים עילה לפסילתו, במיוחד כאשר לא הוכח חשש ממשי ומבוסס למשוא פנים.
תגובות