ניצחון לרמי לוי בעליון: אין הטעיה צרכנית במסר "יותר איכות בפחות עלות"
- מגזין בית המשפט
- לפני 8 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון קיבל את ערעור רשת רמי לוי שיווק השקמה וקבע כי השימוש בסלוגן "יותר איכות בפחות עלות", שליוותה את מוצרי המותג הפרטי של הרשת, אינו מהווה הטעיה צרכנית. בכך ביטל העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, שאישר לנהל תובענה ייצוגית בעילה זו.
הדיון התקיים בפני הרכב השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן. פסק הדין נכתב בידי השופט גרוסקופף, ובהסכמת חברי ההרכב. נקבע כי יש לבחון את הסלוגן מנקודת מבטו של הצרכן הסביר, המכיר בכך שמדובר בסיסמה פרסומית כללית, ולא בהתחייבות עובדתית מחייבת מצד הרשת.
בית המשפט עמד על כך שהסלוגן אינו יוצר מצג קונקרטי של השוואה ישירה למוצרים מתחרים, ואינו מבטיח שכל מוצרי המותג הפרטי יהיו בהכרח איכותיים יותר וזולים יותר מכל מוצר אחר. מדובר, לפי הקביעה, בהתפארות שיווקית לגיטימית, שנועדה למשוך את תשומת לב הלקוחות, ולא בהצהרה שניתן לאכוף אותה משפטית.
כדי להמחיש את הדברים, עשה השופט גרוסקופף שימוש בדימוי מעולם השווקים והספורט, וציין את הקריאה המוכרת "כל אבטיח - מלמיליאן". לדבריו, כשם שצרכנים לא ראו בקריאה זו הבטחה ממשית לאיכות יוצאת דופן, כך גם אין לייחס לסלוגן של רמי לוי משמעות עובדתית מדויקת או מחייבת.
על רקע קביעה זו, ביטל העליון את אישור התובענה הייצוגית בכל הנוגע לעילת ההטעיה בסלוגן, וכן את העילות הנגזרות ממנה, ובהן עילות חוזיות ועילת עשיית עושר. משמעות ההחלטה היא שהתביעה הייצוגית לא תוסיף להתנהל ביחס לשימוש בסיסמה עצמה.
עם זאת, בית המשפט העליון הותיר על כנן עילות אחרות בתובענה. בין היתר, נקבע כי ההליך הייצוגי יימשך ביחס לטענות בדבר הטעיה אפשרית באתר האינטרנט של הרשת בנוגע לזהות היצרן של מוצרי המותג הפרטי, וכן ביחס לאופן הצגת המשקל והמחיר ליחידת מידה. ביחס לעילות אלה נקבע כי קיים, בשלב זה, בסיס לכאורי להמשך בירורן.
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה בשנת 2021, לאחר שהתובע הייצוגי טען כי הסלוגן יצר מצג של איכות גבוהה ומחיר נמוך, וכי בפועל נתקל במוצרים שלא עמדו, לשיטתו, בהבטחה המשתמעת. בית המשפט המחוזי קיבל אז את עמדתו בחלקה, אולם העליון קבע כעת כי בפרשנות רחבה כזו של מסר פרסומי יש משום החמרה יתרה עם עוסקים.
פסק הדין מחדד את ההבחנה בין פרסום שיווקי כללי לבין מצג עובדתי קונקרטי, ומצטרף לפסיקה הקובעת כי לא כל אמירה פרסומית עמומה תיחשב להטעיה צרכנית, גם אם אינה מתממשת הלכה למעשה בכל מקרה ומקרה.
תגובות