נקודת רתיחה: הקואליציה מחזירה את החוק לפירוק לשכת עורכי הדין

מאת: שלמה בן ברוך,

יוזמת החקיקה לביטול לשכת עורכי הדין עושה דרכה מחדש אל הכנסת. ההצעה, שאושרה בקריאה טרומית בקיץ 2023, צפויה לעלות בקרוב לדיון בוועדת הכנסת, בראשות יו״ר הקואליציה ח״כ אופיר כץ, כחלק ממהלך רחב המשנה את יחסי הכוחות בין הדרג הפוליטי למערכת המשפט בישראל, בשבועות הקרובים ובצל מחלוקות ציבוריות חריפות.

המהלך מתחדש לאחר שוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח״כ שמחה רוטמן, קידמה בשנה האחרונה שורת חוקים שנועדו לשנות את מבנה מערכת המשפט. במקביל מקודמות יוזמות נוספות, ובהן פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הרחבת מעורבות הדרג הפוליטי במנגנוני האכיפה וחיזוק סמכויות הממשלה על חשבון גורמי הביקורת והאיזון הדמוקרטיים.

לפי הצעת החוק, לשכת עורכי הדין, הפועלת מאז שנת 1961, תבוטל לחלוטין. במקומה תוקם מועצת עורכי הדין בישראל - גוף חדש שיפעל תחת פיקוח הדוק של שר המשפטים וירכז בידיו סמכויות מרכזיות שהיו נתונות במשך עשרות שנים בידי הלשכה, ובראשן תחומי ההסמכה, ההכשרה והמשמעת המקצועית.

על פי המתווה, שר המשפטים יריב לוין ימנה את יושב ראש המועצה, אשר יידרש לעמוד בתנאי כשירות של שופט מחוזי. בכך מוענק לדרג הפוליטי כוח ישיר בעיצוב הנהגת הגוף האחראי על מקצוע עריכת הדין בישראל ועל אכיפת כללי האתיקה והמשמעת במערכת.

בנוסף, שר המשפטים ימנה שלושה עורכי דין מקרב עובדי המדינה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ימנה שני נציגים נוספים, ואילו ועדת החוקה, בראשות רוטמן, תמנה ארבעה עורכי דין ונציג אקדמי מתחום המשפט. בכך מתבססת שליטה פוליטית רחבה בהרכב הגוף החדש.

נשיא בית המשפט העליון אמור למנות שופט מחוזי כחבר נוסף במועצה, אך הקואליציה אינה מכירה בבחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון. סוגיה זו מעצימה את המתח בין הרשויות ומחדדת את העימות סביב מעמד מערכת המשפט וסמכויותיה החוקתיות.

המועצה החדשה תרכז את כלל הסמכויות הנוגעות להכשרת עורכי הדין, להסמכתם ולניהול הליכים משמעתיים נגדם. לצד זאת, תתאפשר הקמת לשכה וולונטרית, שאליה יוכלו עורכי דין להצטרף מרצונם, ללא חובת חברות סטטוטורית וללא כפיפות מלאה לרגולציה ממשלתית.

יוזם הצעת החוק, ח״כ חנוך מילביצקי מהליכוד, טוען כי לשכת עורכי הדין הפכה לגוף מסואב. לדבריו, הלשכה מנצלת את כוחה הסטטוטורי, גובה דמי חבר בהיקפים נרחבים, ומשתמשת במשאביה לקידום עמדות פוליטיות שאינן משקפות את כלל ציבור עורכי הדין.

ברקע המהלך עומד גם עימות מתמשך סביב תקציב הלשכה. בג״ץ הוציא לאחרונה צו ביניים שהקפיא חוק נוסף שיזם מילביצקי, אשר קבע קיצוץ של 20 אחוזים בדמי החבר ואסר על מימון פעילות ציבורית, לרבות חוות דעת מקצועיות והשתתפות בהליכי חקיקה.

העימות החריף לאחר שלשכת עורכי הדין, בראשות עו״ד עמית בכר, התייצבה נגד הרפורמות שמקדם שר המשפטים לוין, ובראשן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ופיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה - צעדים שנתפסים בעיני מתנגדים כפגיעה קשה בעצמאות מערכת המשפט.

בלשכת עורכי הדין טוענים כי מדובר במהלך פוליטי שנועד להחליש את שומרי הסף ולפגוע ביכולתם לבקר את השלטון. לדבריהם, הקואליציה פועלת לפרק מנגנונים דמוקרטיים מרכזיים, תוך התעלמות מהשלכות ארוכות טווח על אמון הציבור במערכת המשפט ובשלטון החוק.

עוד מדגישים בלשכה כי לא יירתעו מהמהלך וימשיכו להיאבק בו בכלים משפטיים וציבוריים. לטענתם, כפי שחוקים קודמים נבלמו בבג״ץ, כך יפעלו גם הפעם כדי להגן על עצמאות מערכת המשפט, על שלטון החוק ועל אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

השעון מתקתק: הצעת החוק לפירוק לשכת עורכי הדין חוזרת לשולחן הכנסת