שופטי העליון: שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות מחייב קביעת מסגרת אחידה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו ,

ערב עיון מקצועי בנושא תובענות ייצוגיות התקיים אתמול בגבעת שמואל, לרגל פרישתה של השופטת בדימוס מיכל נדב מבית המשפט המחוזי מרכז לוד. את הערב פתחה עורכת הדין רומי קנבל בהצגה קצרה של מבוא כללי לתחום התובענות הייצוגיות. מיד לאחריה נשא דברים השופט רמי חיימוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז, שברך את המשתתפים וציין את תרומתה המקצועית והערכית של השופטת נדב למערכת המשפט לאורך שנות כהונתה.

התובענה הייצוגית נתפסת כיום כאחד המנגנונים המרכזיים להגנה על זכויות הציבור וליישום אפקטיבי של מדיניות משפטית וכלכלית. מדובר בהליך שבו אדם יחיד או קבוצה מצומצמת מייצגים ציבור רחב של נפגעים בעלי עניין משותף. הדבר נכון בעיקר במקרים שבהם הנזק שנגרם לכל יחיד קטן יחסית ואינו מצדיק הגשת תביעה אישית. הכלי הייצוגי מאפשר התמודדות עם הפרות נרחבות, מבלי להכביד על בתי המשפט בריבוי הליכים פרטניים, והוא מספק מסלול אכיפה משלים לצד מנגנוני הפיקוח הרגולטוריים.

שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף הציג במהלך הערב ניתוח מקיף של יישום התובענות הייצוגיות במישור המנהלי. הוא בחן את המתח בין שיקול הדעת הרחב העומד לרשות הרשויות לבין הצורך בפיקוח שיפוטי המבטיח הגנה על זכויות הפרט. גרוסקופף הדגיש כי התובענה הייצוגית משמשת כלי בקרה חיוני, במיוחד בתיקים שבהם הציבור נפגע כמקשה אחת מהחלטות מנהליות שאינן זוכות, בדרך כלל, לבחינה פרטנית של כל אזרח.

לאחר מכן הציגה שופטת בית המשפט העליון רות רונן דיון מעמיק בתחום התובענות הייצוגיות הסביבתיות. רונן הדגישה כי לתובענות אלה תפקיד מרכזי בהסדרת פעילותם של גופים הפועלים בתחומי תשתית, תעשייה ואנרגיה. היא ציינה כי האכיפה הפרטית מהווה נדבך משמעותי לצד פעולות הפיקוח של הרשויות, וכי העלייה במודעות הציבורית לאיכות הסביבה מחייבת בחינה מחודשת של המנגנונים המשפטיים הקיימים. לדבריה, שימוש מושכל בתובענה ייצוגית מאפשר לציבור להגן על איכות חייו ועל משאבי הטבע העומדים לרשותו.

פרופסור מיכאיל קרייני המשיך את הדיון והציג השוואה בין מסגרות משפטיות בין־לאומיות העוסקות בתובענות ייצוגיות. הוא הביא דוגמאות ממדינות שונות, והדגים כיצד הבדלים במבנה החקיקה יוצרים תמריצים שונים להגשת תביעות ייצוגיות ומשפיעים על יעילותן. לדבריו, יש מודלים שמטרתם יצירת הרתעה כלפי תאגידים וגופים מסחריים, ולעומתם מודלים המתמקדים בעיקר בהגנה על הצרכן. ההשוואה הבין־לאומית חידדה את הצורך בגיבוש מסגרת ישראלית עקבית, יציבה וברורה, המתאימה למאפייניה הייחודיים של מערכת המשפט בישראל.

בהמשך הערב התקיים מושב מקצועי בו נטלו חלק שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום, וביניהם השופטת איריס רבינוביץ־ברון ועו"ד קמיל עטילה, ששימש עד לאחרונה מנהל המחלקה הפיסקאלית ובראשותו רוכז תחום התובענות הייצוגיות נגד רשות המסים. כיום משמש עטילה כבעלים של משרד עורכי הדין עטילה ושות'.

הפאנל עסק בהסדרי פשרה, הסתלקויות, התנגדויות מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ולבסוף גם בתכלית החוק ובמעמדה המרכזי של השבה לנפגעים, לרבות פעילות הקרן לחלוקת כספים. עו"ד עטילה הדגיש כי מטרת החוק היא בין היתר אכיפת הדין, יצירת הרתעה מפני הפרתו, והבטחת סעד הולם לנפגעים. לצד זאת ציין כי לעיתים השבה פרטנית עלולה להכביד על חברי הקבוצה או על בעלי הדין באופן שאינו מידתי, ובמצבים כאלה רשאי בית המשפט להורות על העברת הכספים לקרן לחלוקה. לדבריו, אף שהקרן מספקת פתרון פרגמטי במקרים שבהם השבה אישית אינה ישימה, יש להיזהר מפני שימוש שגרתי בפתרון זה מטעמי נוחות בלבד, בטרם מוצו האפשרויות להעברת הפיצוי ישירות לנפגעים. הוא הדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא להפעיל שיקול דעת זהיר ומדוד, ולהבטיח שהעברה לקרן תיעשה אך ורק כמוצא אחרון ורק כאשר קיימת זיקה עניינית בין נושא התובענה לבין ייעוד הכספים. בסיום, ציין עטילה כי מצופה שבית המשפט ינמק כל החלטה בנושא באופן מלא.

תובענות ייצוגיות, כפי שעלה במהלך הדיון, משמשות כלי מרכזי לטיפול במגוון תחומים. בין אלה נמנים צרכנות, איכות סביבה, זכויות עובדים, פעילות פיננסית ורשלנות מוסדית. ההתרחבות המתמדת של השימוש בכלי זה משקפת את הגברת מודעות הציבור לזכויותיו ואת ההבנה כי גם פגיעה שולית במישור האישי עשויה להצטבר לעוול רחב היקף. בתי המשפט נדרשים לאזן בין הצורך ביעילות ההליך לבין חובתם להגן על זכויות כלל הנפגעים.

את הערב חתמה השופטת בדימוס מיכל נדב. בסיכומה הצביעה על המגמות העיקריות שעלו במהלך הדיונים, והדגישה את הצורך בקביעת מסגרת מקצועית אחידה שתאפשר ניהול יעיל של הליכים ייצוגיים ותספק ודאות משפטית לצד שמירה על אינטרס הציבור. היא ציינה כי הצלחתו של ההליך הייצוגי תלויה ביכולת למנוע שימוש לרעה במנגנון ובהקפדה על מתודולוגיה ברורה ושקופה. דבריה סיכמו ערב עשיר בידע, ששילב בין תיאוריה, פרקטיקה וחשיבה מערכתית רחבה.

מומחי משפט: יש להגביר שקיפות בבחינת הסדרי פשרה ייצוגיים