הכנסת אישרה מהפך בדיני החוזים: פרשנות עסקית תיצמד לנוסח הכתוב
- מגזין בית המשפט
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
הכנסת השלימה את הליך החקיקה של תיקון מספר 3 לחוק החוזים, התשפ"ה 2025, מהלך שמוביל שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין, ואשר מסמן תפנית בדיני פרשנות החוזים בישראל. התיקון, שאושר בקריאה שנייה ושלישית, מבטל את הגישה הפרשנית שעוצבה בפסיקת בית המשפט העליון בתקופת אהרן ברק, ומבסס העדפה לפרשנות חוזים עסקיים בהתאם ללשונם.
הדיון בשאלת פרשנות חוזים מלווה את המשפט הישראלי מזה עשרות שנים, ונסוב סביב המתח שבין נוסח ההסכם לבין הרקע והנסיבות שהובילו לכריתתו. המחוקק מבקש כעת להכריע במחלוקת ולהזיז את מרכז הכובד אל הטקסט החוזי עצמו, מתוך הנחה כי ודאות מסחרית מחייבת כללים ברורים וצמצום פתח לפרשנות מרחיבה.
בלב התיקון עומד ביטולה של הלכת אפרופים, שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון ואפשרה לבתי המשפט להעניק משקל משמעותי לנסיבות חיצוניות גם כאשר נוסח החוזה היה ברור וחד משמעי. ההסדר החדש מצמצם את שיקול הדעת השיפוטי בפרשנות חוזים עסקיים ומעגן בחוק את העיקרון שלפיו לשון החוזה היא נקודת המוצא והעוגן המרכזי לפרשנותו.
הצעת החוק גובשה תחילה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, ולאחר מכן נדונה בהרחבה בוועדת החוקה של הכנסת. במהלך הדיונים נערכו התאמות נוספות בנוסח, עד לאישורו הסופי במליאה. לפי ההסדר שנקבע, פנייה לנסיבות חיצוניות תתאפשר רק במקרים חריגים או כאשר הצדדים עיגנו זאת במפורש בהסכם.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, בירך על אישור התיקון וציין כי מדובר במהלך שנועד לחזק את חופש החוזים ולספק למגזר העסקי מסגרת פרשנית יציבה וברורה. לדבריו, הכללים החדשים צפויים להפחית התדיינויות מיותרות ולהקטין עומסים על בתי המשפט, מאחר שהכרעות פרשניות יתבססו בראש ובראשונה על נוסח החוזה עצמו. דוננפלד הודה לשר המשפטים יריב לוין על הובלת המהלך, ליושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן, ולמשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים אזרחיים, עורכת הדין כרמית יוליס, ולצוותה.
תגובות