השופטת וקנין־הרנשטיין: העברת 244 אלף שקלים בין בני זוג - מתנה ולא הלוואה
- מגזין בית המשפט
- לפני 3 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי סכום של כ־244 אלף שקלים שהעביר גבר לבת זוגו לשעבר, בתקופה שבה השניים היו ידועים בציבור, ייחשב כמתנה ולא כהלוואה – זאת בהיעדר הסכם כתוב המלמד אחרת. בהתאם לכך נקבע כי האישה אינה מחויבת להשיב את הכספים, והגבר חויב בנוסף בתשלום הוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים.
בית המשפט דחה את תביעת הגבר, שטען כי מדובר בהלוואה שניתנה במהלך הקשר הזוגי ואשר הייתה אמורה להיות מוחזרת לאחר הפרידה. מנגד טענה האישה כי הכספים ניתנו לה כמתנה, מתוך רצון לסייע לה בשיקום מצבה הכלכלי, וכי דרישת ההחזר עלתה רק לאחר סיום הקשר.
השופטת ענבל וקנין־הרנשטיין (בצילום), הידועה בגישתה השקדנית ובבחינה קפדנית של כל תיק וכל מסמך, קבעה כי התובע לא הוכיח התחייבות מצד בת זוגו לשעבר להשבת הכספים, ולא הצליח לסתור את ההנחה שלפיה התכוון להעניקם כמתנה. בהתאם לחזקת המתנה החלה ביחסים זוגיים, ובהיעדר הסכם הלוואה, נקבע כי הסכום יישאר בידי האישה.
מן העובדות עלה כי הצדדים ניהלו מערכת יחסים של ידועים בציבור, ובמהלכה העביר הגבר לאישה סכום משמעותי שנועד, לדבריו, לכיסוי חובותיה ולשיקומה הכלכלי. לאחר פרידתם הגיש תביעה להשבת הסכום, בטענה כי מדובר בהלוואה שניתנה בעל־פה.
עוד צוין כי בני הזוג חתמו בעבר על הסכם חיים משותפים, אשר קבע הפרדה רכושית מלאה ביחס לנכסים שנצברו לפני הקשר ובמהלכו. עם זאת, ההסכם לא אושר בבית המשפט ולא כלל התייחסות מפורשת לכספים שבמחלוקת. הגבר טען כי הסתמך על ההסכם ועל יחסי האמון בין הצדדים, ולכן לא נחתם הסכם הלוואה נפרד.
בית המשפט הדגיש כי הפסיקה מכירה ב"חזקת המתנה" במצבים של יחסי קרבה מיוחדים, ובכלל זה קשר זוגי, וכי במקרים אלה נטל ההוכחה לכך שמדובר בהלוואה מוטל על נותן הכספים. במקרה דנן נקבע כי התובע לא עמד בנטל זה, בין היתר בשל היעדר מסמך כתוב המעגן תנאי החזר כלשהם.
כראיה נוספת לכוונת מתנה הפנה בית המשפט להודעת ווטסאפ ששלח התובע, ובה כתב כי הכסף ניתן "לשיקומך הכלכלי כזוגתי ולהבטחת עתידך". נוסח הדברים חיזק את המסקנה כי אין מדובר בעסקה כספית או בהלוואה מסחרית.
בסיכומו של דבר, תביעת ההשבה נדחתה במלואה, והכספים נותרו בידי האישה.
