ההורים ניצחו: הבן וכלתו יפונו - ההורים הוכיחו בעלות מלאה בדירה
- מגזין בית המשפט
- לפני 17 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט למשפחה בירושלים דן בתביעה שהגישו הורים נגד בנם וכלתם, בטענה כי איפשרו להם להתגורר ללא תשלום ביחידה שבבעלותם ונשאו בהוצאות התחזוקה, אך נתקלו בעוינות גוברת ונמנע מהם קשר עם הנכדים. לכן ביקשו להורות על פינוי מהנכס, בתום יחסים מתוחים שנמשכו שנים רבות.
השופט פליקס גורודצקי (בצילום) בחן את טענות בני הזוג, שטענו כי הם בעלי הדירה האמיתיים וכי רישום הנכס על שם ההורים נעשה למראית עין בלבד לצורך הגנה רכושית בתקופת גירושין. אולם נקבע כי הטענה לא הוכחה, בהיעדר ראיות ועדויות נדרשות התומכות בגרסה שהוצגה בפני בית המשפט.
לדברי בני הזוג, רישום הקרקע על שם ההורים בוצע במסגרת הסכמה משפחתית זמנית. אך במהלך הדיון התברר שלא הוצגה כל תשתית ראייתית להסכם נאמנות, ולא הובאו עדים מרכזיים שיכלו לאשש את הגרסה שהוצגה לאורך ההליך בצורה עקבית ומלאה, בהתאם לטענות שנטענו בתצהירים.
ההורים טענו שמוכר הקרקע ידע כי הבן הוא הרוכש האמיתי, אך הרישום נעשה מסיבות שונות על שמם. אולם בני הזוג לא זימנו את המוכר לעדות, ובכך שללו אפשרות לבחון את גרסתם באשר לנסיבות הרכישה הראשוניות שהוצגו במהלך פרשת הראיות בפני בית המשפט.
בעדות נוספת שהוצגה מטעם בני הזוג מסר עורך דין, חבר ילדות של הבן, כי שמע ממנו שרכש את הקרקע ומתכוון לבנות שם בית. אולם השופט קבע כי הדברים כלליים וחסרים, ואינם מהווים תשתית מספקת לביסוס טענת הנאמנות שהועלתה לאורך כל ההליך.
השופט ציין כי הבן לא החתים את אשתו על הסכם ממון, אף שלטענתו חשש שתיטול ממנו את הדירה, דבר המחליש את גרסתו. כשנשאל מדוע לא ערך הסכם, השיב כי הוריו לא הסכימו, תשובה שלא תאמה את המניע שיוחס לרישום בגרסת הצדדים כפי שהוצגה בדיון.
בפסק הדין נקבע כי דחיית תיאוריית הנאמנות מספיקה לקבלת דרישת ההורים לפינוי. בבחינה נוספת צוין כי מכתב התראה ששלחו לבנם וכלתם מבטל את רשות המגורים שניתנה להם בעבר, לאחר שההורים זנחו בהמשך את דרישת דמי השימוש שהועלתה בתחילה במהלך הסיכומים.
בית המשפט הורה על פינוי בני הזוג מן הדירה בתוך שנה, כדי לאפשר להם זמן התארגנות ולמצוא מגורים חלופיים, וכן למצות הליכי ערעור אם יחפצו בכך. פרק זמן זה נקבע לשם שמירה על איזון בין זכויות ההורים לזכויות המתגוררים, כפי שנדרש על ידי הפסיקה הרלוונטית.
תגובות