בית המשפט המחוזי מרכז נותר ללא נשיא, אך המועמד המתאים כבר נמצא

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בלוד, מהעמוסים והחשובים בישראל, מתפקד כבר למעלה מחודשיים ללא נשיא קבוע. מאז פרישתה של הנשיאה רות לורך בתחילת ספטמבר, לא מונה לה מחליף, והמערכת כולה נמצאת במבוי סתום. הסיבה לכך היא סירובו של שר המשפטים יריב לוין להקים ועדת איתור למינוי נשיא חדש, על רקע העימות המתמשך עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

לפי הנוהל הקבוע, ועדת האיתור אמורה לקום כמה חודשים לפני סיום כהונתו של נשיא מכהן. בוועדה חברים שופט עליון המשמש יושב ראש, נשיא בית משפט מחוזי אחר, מנהל בתי המשפט, ושופט בכיר נוסף או נשיא מחוזי לשעבר. העיכוב בהקמת הוועדה יצר מצב חסר תקדים שבו אחד מבתי המשפט המרכזיים במדינה מתנהל ללא הנהגה קבועה, כאשר עומס העבודה רק הולך וגובר.

השופט יעקב שפסר, המכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז לוד, נחשב למועמד הטבעי לתפקיד הנשיא. שפסר החל את דרכו השיפוטית ביולי 2003, אז מונה לשופט בבתי משפט השלום במחוז הדרום. ביולי 2007 סיים בהצטיינות את לימודי התואר השני במשפטים באוניברסיטת חיפה, ובינואר 2008 מונה לתפקיד סגן נשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום. באוקטובר 2009 קודם לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובספטמבר 2012 עבר לכהן בבית המשפט המחוזי מרכז.

באוקטובר 2016 מונה שפסר לסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז לוד, ומנובמבר 2022 כיהן כנשיא בפועל של בתי משפט השלום במחוז הדרום. מאוקטובר 2023 הוא משמש שופט בכיר בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, ומינויו כנשיא בפועל למשך הזמן שיידרש עד למינוי נשיא קבוע נראה טבעי ומתבקש.

שפסר נחשב לשופט מקצועי, יסודי ובעל ניסיון עשיר במערכת. עמיתיו מתארים אותו כמי שמכיר היטב את המערכת, את השופטים ואת סדרי העבודה. "הוא מכיר כל פינה בבית המשפט ואת כל מי שעובד בו, מאולם הדיונים ועד המנהלה", אומר אחד מעמיתיו. "יש לו שילוב נדיר של ניסיון, קור רוח ויכולת הנהגה". לדבריהם, למערכת יש סוף סוף את האדם הנכון במקום הנכון.

בהיעדר נשיא קבוע, חולקו הסמכויות בלוד בין סגני הנשיאה, שכל אחד מהם מופקד על תחום אחר. עם זאת, ללא גורם מרכזי אחד שמרכז את העבודה, מתעכבים נושאים ניהוליים חשובים, חלק מההליכים מתארכים, והעומס המערכתי גובר. אנשי מערכת המשפט מזהירים כי היעדר נשיא פוגע לא רק בסדרי העבודה, אלא גם באמון הציבור ובתחושת היציבות של המערכת.

הקיפאון בלוד משקף תמונה רחבה יותר: מערכת המשפט כולה סובלת מעיכובים באיוש משרות שיפוט בכירות. עד סוף שנת 2025 צפויים להתפנות שלושים וחמישה תקנים של שופטים בכל הדרגים, בהם ארבעה בבית המשפט העליון ושלושה בבית הדין הארצי לעבודה. למרות זאת, ההליכים למינוי נבלמים פעם אחר פעם על רקע מחלוקות בין הדרג הפוליטי לראשי המערכת.

גם בבית הדין לעבודה בתל אביב צפוי בקרוב שינוי, עם פרישתה הקרובה של הנשיאה השופטת הדס יהלום מתפקידה. גורמים במערכת מציינים כי השופטת רוית צדיק, המכהנת כיום בבית הדין לעבודה בבת ים, היא מועמדת טבעית לרשת את מקומה. "צדיק היא שופטת שקולה, מדויקת ועניינית, שמביאה איתה ניסיון עצום ויכולת לראות את שני הצדדים באולם", אומר גורם בכיר בבתי הדין לעבודה. לדבריו, אין מתאימה ממנה להוביל את המערכת בשנים הקרובות. לדבריהם, היא נחשבת לשופטת קפדנית, מאוזנת ועניינית, שמכירה היטב את עולם יחסי העבודה ואת אתגרי המערכת.

בעוד הקיפאון נמשך, המערכת ממשיכה לעבוד, אך בשטח גוברות הקריאות למנות הנהגה קבועה. בתי המשפט, אומרים שופטים ותיקים, אינם יכולים לפעול לאורך זמן ללא יד מכוונת. "מערכת המשפט צריכה מנהיגים, לא רק מנהלים", אומר שופט מחוזי ותיק. "הציבור זכאי למערכת יציבה, עם הנהגה שמסתכלת קדימה".

לוד חודשיים בלי נשיא: שופט מנוסה ומוערך עשוי לשים סוף לקיפאון