השופט יצחק עמית: מחקר על החלטות השופטת אינו עילה לפסלות
- מגזין בית המשפט
- 30 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות

בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשה חריגה לפסול שופטת מלדון בערעור על קנס חניה, וזאת בטענה כי עמותה בראשה עומד המערער עורכת מחקר על פסיקותיה. השופטים קבעו כי עצם קיומו של מחקר אינו יוצר חשש ממשי למשוא פנים, ודחו את הטענות על הסף.
ההליך נוהל בפני סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, במסגרת ערעור שהגיש יוסף נדב לוי על קנס חניה שהטילה עליו עיריית ירושלים. לוי, מנכ"ל עמותת "פורום משפט וצדק", טען כי יש לפסול את פרידמן־פלדמן מלדון בתיק מאחר שהעמותה מנהלת מחקר מקיף על פסיקותיה. לדבריו, מאז שנת 2021 פסקה השופטת לטובת העירייה ב־94% מהמקרים, והיא דנה ב־95% מהערעורים מסוג זה. עוד ציין כי כבר באפריל העביר את ממצאי הביניים של המחקר למנהל בתי המשפט, צחי עוזיאל, לנשיא המחוזי משה סובל ולפרידמן־פלדמן עצמה, וביקש את תגובתם.
לוי, שנקנס במקור ב־100 שקל ובית משפט השלום בירושלים החמיר את הקנס ל־600 שקל, טען כי עצם קיום המחקר מעורר חשש ממשי להטיית דין. מנגד, העירייה ביקשה לדחות את הבקשה, וטענה כי מדובר ב"פורום שופינג" - ניסיון לבחור את ההרכב שידון בתיק לאחר בחינת פסיקותיו. "קבלת הבקשה תוביל למצב שבו כל נאשם יוכל לבקש את פסילת השופט רק משום שבחן את היסטוריית החלטותיו", טענה העירייה.
השופטת פרידמן־פלדמן דחתה את בקשת הפסלות ביולי האחרון וקבעה כי "אין כל ממש בטענה זו ואין בה כדי להקים חשש למשוא פנים. זכותו של כל אדם לבחון פסיקות בתי המשפט והשופטים, וניתן להניח כי הדברים אף נעשים לעיתים. העובדה שהמערער בחר לבחון פסיקתו של מותב כזה או אחר ואף ליידעו בדבר עריכת הבדיקה, אין בה כדי להקים חשש כלשהו להטיית הדין בעניינו".
בערעור שהגיש לוי לעליון, שב וחזר על טענותיו, אך השופט יצחק עמית דחה את הערעור וקבע כי המצב אינו שונה ממקרים בהם בעלי דין מגישים תלונות נגד שופטים לגורמי הפיקוח. "כעולה מן הפסיקה העקבית, מצב שבו בעל דין בוחר להביע ביקורת על התנהלות המותב אינו מקים עילת פסלות אוטומטית. כך הדבר למשל באשר להגשת תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים או למשטרה", כתב עמית.
עמית הוסיף כי קבלת עמדתו של לוי עלולה לגרום לפגיעה חמורה בעצמאות מערכת המשפט. "דומה שאין צורך להרחיב על ההשלכות של קבלת טענת פסלות כל אימת שבעל דין יצהיר כי הוא מבצע בדיקה, בחינה, מחקר או תחקיר בנוגע למותב.
גם אם לוי החל בבדיקה לפני שעניינו הגיע לפרידמן־פלדמן, עומד בעינו הרציונל של ההגינות והמקצועיות - שכדי לסתור אותו יש צורך בראיות כבדות משקל", קבע השופט. "לא שוכנעתי כי עלה בידי המערער להראות שהמותב צפוי להיות מושפע מהדוח המתגבש, לא כל שכן כי יושפע באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים".






















