באולם מלא עד אפס מקום: השופט אלי בכר פורש, מותיר מורשת אנושית
- מגזין בית המשפט
- 15 בספט׳
- זמן קריאה 3 דקות
באירוע מרגש ורב משתתפים, נפרדה מערכת המשפט מהשופט אלי בכר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, שפורש לגמלאות לאחר למעלה משני עשורים על כס השיפוט. השאיר אחריו פסיקה עקרונית, רוח משפטית יציבה ובעיקר דוגמה אנושית יוצאת דופן.
האודיטוריום בקומה מינוס אחת של היכל המשפט בתל אביב היה מלא עד אפס מקום. שופטים מכל הדרגות, עורכי דין, עובדי מערכת המשפט, בני משפחה, חברים ומוקירי דרך מילאו את האולם כדי להוקיר את דרכו המקצועית והאישית של אחד השופטים הבולטים של דורו. האולם שהכיר תיקים רגישים וקשים לבש באותו יום פנים אחרות של הוקרה והתרגשות.
השופט אלי בכר נולד בשנת 1959 בישראל. את לימודיו סיים בתיכון אחד העם בפתח תקווה, שירת בצה"ל כבקר טיסה והחל בלימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא הוסמך כעורך דין בשנת 1990 וניהל במשך כמעט עשור משרד עצמאי. במרץ 1999 מונה לשופט בית משפט השלום בתל אביב, התקדם לבית המשפט המחוזי בשנת 2010 ובשנת 2020 מונה לתפקיד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב.
האירוע נפתח בדבריה של השופטת נועה גרוסמן שהנחתה את הטקס בהתרגשות ניכרת. אחריה עלו בזה אחר זה דוברים שנגעו כולם בדרך זו או אחרת במסלול חייו של בכר. בין הדוברים היו השופטות שלומית יעקובוביץ, חדוה וינבאום וולצקי, אירית קלמן ברום, וכן השופטת לימור ביבי בשם נציגות השופטים והעניקה את שי הפרידה. כל אחד מהם הביא עמו היבט אחר, מקצועי, אישי או מוסדי, באישיותו ובתרומתו של בכר למערכת.
רגעים עזים של רגש ליוו את דבריה של העוזרת המשפטית שלו, עורכת הדין אפרת שפילמן כספי, שפרצה בבכי באמצע נאומה וריגשה את הנוכחים. גם הקלדנית הוותיקה גב' שרית אברהם נשאה דברים לבקשתו האישית של בכר, מחווה נדירה המלמדת רבות על יחסו האנושי לכל איש ואשת צוות בבית המשפט.
בהמשך עלו ילדיו של השופט בכר, טל גרינברג ואילון בכר, שנשאו דברים יחד עם בני המשפחה והנכדים. דבריהם היו מלאי אהבה, הומור וגעגוע מוקדם והוסיפו נדבך משפחתי חם לאירוע. את דברי הברכה חתם נשיא בית המשפט המחוזי השופט גלעד נויטל, שהדגיש את תרומתו המקצועית של בכר אך בעיקר את אופיו האנושי. לדבריו, אלי היה שופט מצוין אך קודם כל בן אדם, חבר למערכת ומנהיג שקט. נויטל הוסיף כי הדלת בבית המשפט תישאר תמיד פתוחה בפניו גם לאחר פרישתו.
מעבר לרגעי ההוקרה האישיים, השאיר בכר חותם עמוק גם בפסיקה מהותית שעיצבה את גבולות השיח הציבורי והמסחרי בישראל. בפסק דין תקדימי קבע כי אין בסאטירה משום חסינות אוטומטית מפני אחריות משפטית. העיתונאית כרמלה מנשה, שתבעה שישה מיליון שקלים בגין חיקוי מבזה שביצעו שדרני הרדיו הראל סלוצקי ועופר דומינגז, זכתה לפיצוי בסך 600 אלף שקלים. פסק הדין קבע גבולות ברורים בין חופש הביטוי לבין הגנה על כבוד האדם והיווה אבן דרך בתחום זה.
דבריו של בכר עצמו נישאו בקול שקט ויציב, אופייני. הוא הודה לכל מי שליווה אותו לאורך הדרך וציין כי בעבורו השיפוט לא היה תפקיד אלא שליחות. לדבריו, זה הזמן להקשיב מחדש, ללמוד מחדש ולהישאר עם הלב פתוח. המשפט איננו מסתיים בפרישה, הוא אמר, אלא ממשיך להדהד בין בני האדם, במילים ובמעשים.
הפרידה מהשופט אלי בכר לא סימנה רק את סיומו של פרק שיפוטי מרשים אלא גם את לכתו של אדם שהביא עמו רוח אחרת למערכת. כזו שאינה מתפשרת על איכות מקצועית אך גם אינה מרפה מהצורך האנושי לראות את האדם שמולך.
האודיטוריום התרוקן לאטו עם תום האירוע אך התחושה שנותרה הייתה ברורה. מערכת המשפט נפרדת היום מאיש של אות ומופת שמילות הפרידה ממנו אולי נאמרו אך נוכחותו תישאר חיה עוד שנים רבות במסדרונות ובפסיקות שהוא הותיר אחריו.
בין האורחים נכחו שופטי המחוזי, בהם יעל בלכר, חנה פלינר, מיכל רוזן עוזר, עודד מאור, נפתלי שילה, לימור ביבי, עידית ברקוביץ, טלי לוי מיכאלי, שלומית יעקובוביץ, אירית קלמן, חדוה וולצקי והמזכיר הראשי אלירן עזרא. נוכחותם הדגישה את ההערכה וההוקרה הרבה להן זכה השופט בכר כעמית וכאדם, והוסיפה נדבך נוסף לאירוע פרידה שהותיר רושם עמוק בלב כל המשתתפים.
תגובות