יזם הנדל"ן שפשט רגל: השופטת קבעה 30 אלף שקל בחודש - והעליון לא התערב
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש יזם הנדל"ן אורן קובי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שחייבה אותו לשלם 30 אלף שקל בחודש לקופת הנשייה. השופט אלכס שטיין דחה את טענותיו של קובי, ואימץ למעשה את קביעותיה של השופטת איריס לושי־עבודי (בצילום), וקבע כי לא נמצאה עילה להתערבות.
נגד קובי מתנהל מאז 2016 הליך פשיטת רגל. במסגרת ההליך הוגשו נגדו יותר מ־123 תביעות חוב בהיקף של כ־34 מיליון שקל, נוסף על תביעות חוב של כ־239 מיליון שקל נגד חברות שבשליטתו. שני הסדרי נושים שאושרו בעבר לא יצאו לבסוף אל הפועל, ובאוגוסט 2025 הוכרז קובי כפושט רגל.
במקביל מתנהל נגד קובי הליך פלילי, שבמסגרתו הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות, ובהן הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. קובי שוחרר למעצר בית בפיקוח אלקטרוני, ונאסר עליו לעסוק בפעילות עסקית בתחום הנדל"ן. טרם ניתנה הכרעה בהליך הפלילי, ועומדת לו חזקת החפות.
בפברואר 2026 התבקש בית המשפט לקבוע לקובי צו תשלומים חודשי של 30 אלף שקל. בהחלטתה מ־5 ביולי קיבלה השופטת לושי־עבודי את הבקשה וקבעה צו חודשי זמני בסכום זה. היא עמדה על התנהלותו לאורך ההליך, על אי־הצגת אסמכתאות בדבר מצבו הכלכלי ועל כך שלא הפקיד כספים לקופת הנשייה במשך יותר מ־6.5 שנים.
קובי לא השלים עם החלטת המחוזי. תחילה ביקש לעיין בה מחדש, ובהמשך ביקש לבטל את צו התשלומים או להפחיתו לסכום שאינו עולה על 500 שקל בחודש. לאחר שגם בקשות אלה נדחו, הוא פנה לבית המשפט העליון וטען כי כושר השתכרותו אפסי בשל מעצר הבית והאיסור לעסוק בנדל"ן.
אלא שהעליון אימץ למעשה את קביעותיה של השופטת לושי־עבודי. השופט שטיין קבע כי החלטת המחוזי "מעוגנת היטב בנסיבותיו הפרטניות של המבקש", והוסיף כי קובי נמנע במשך שנים "מלהפקיד ולו שקל אחד בקופת הנשייה". עוד כתב כי המחוזי קבע "בצדק רב" שחילופי ייצוג אינם מצדיקים עיון מחדש בהחלטה.
העליון דחה גם את טענותיו של קובי ביחס לראיות שהגיש בשלב מאוחר יותר. בהחלטה נקבע כי המחוזי בחן את בקשתו לפי אמות המידה החלות על עיון חוזר, וכי קובי לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי או על עובדות חדשות המצדיקות שינוי בצו. השופט שטיין סיכם כי "גם בקביעתו זו של בית המשפט המחוזי לא מצאתי עילה להתערב".
עם זאת, העליון הותיר לקובי פתח לבחינה עתידית של גובה התשלום. בהחלטה נכתב כי הצו הוא זמני, וכי לאחר שיומצאו דוחות מלאים ומפורטים על מצבו הכלכלי "ניתן יהיה לשוב ולבחון את הצו", על בסיס "חקירה ודרישה ועל נתוני אמת, ולא על אומדנא". בסופו של דבר נדחתה בקשת רשות הערעור, וכך גם הבקשה לעיכוב ביצוע. 8145-09-26
תגובות