עובדת אגף ההנדסה בעירייה חויבה לשלם כ־80 אלף שקל בלשון הרע
- מגזין בית המשפט
- 8 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 12 בספט׳
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה ערעור שהגישה עובדת עירייה באגף ההנדסה, על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, מירל'ה אהרן ביננפלד. הערעור נסב על חוב שנפסק נגדה בגין פרסומי לשון הרע, כאשר נקבע כי מדובר בחוב שנוצר בדרך מרמה, ולכן יוחרג מהפטר בהליכי חדלות פירעון.
השופטת מיכל בר קבעה כי אין עילה להתערב בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, אהרן ביננפלד, וכי בית המשפט אימץ במלואה את החלטתה, ולא מצא בה כל פגם. לדבריה, ההכרעה התקבלה בסמכות ותוך הפעלת שיקול דעת מקצועי, ונשענה על קביעות פסק הדין בלשון הרע, שבו נשללו הגנות אמת בפרסום ותום לב.
ההליך המקורי נולד לאחר שסמדר בשארי, שעבדה באגף ההנדסה בעירייה, שלחה מכתבים בזהות בדויה לבכירים בעירייה. היא התחזתה ל״בעלה״ של עובדת, והאשימה את סגן מהנדס העיר, שאול סטארי, בהטרדות מיניות חמורות. במכתבים נרמז גם על קשר רומנטי בינו לבין עובדת נוספת באגף.
המכתבים נשלחו לראש העירייה, לסגנו, למבקר העירייה, למהנדס העיר וליועצת המשפטית. נקבע כי מדובר בלשון הרע חמור ובוטה, אשר פגע בשמם הטוב של המשיבים ובמעמדם המקצועי. ההליך התנהל במסגרת חסויה, הצדדים ויתרו על חקירות עדים, והגישו סיכומים בכתב בלבד.
בית המשפט קבע כי בשארי תשלם למשיבים פיצוי בסך 70,000 שקלים, והוצאות בסך 8,000 שקלים. מאחר שלא פרעה את הסכומים, ונוספו חובות נוספים, נפתחו נגדה הליכי חדלות פירעון. במסגרת ההליך מונה נאמן לנכסיה, והושת עליה תשלום חודשי קבוע. הצעת פשרה בסך 90,000 שקלים לא יצאה אל הפועל.
הרשמת ביננפלד קבעה כי מדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב קיצוני, שיש להחריג מהפטר. היא הדגישה את חומרת ההתחזות, היקף ההפצה ותוכן המכתבים, אשר יצרו פגיעה קשה, לא רק במשיבים אלא גם בתקנת הציבור. בית המשפט חזר וציין כי הרשמת פעלה כשורה, ונימקה את החלטתה בהרחבה.
בשארי טענה בערעור כי לא התקיים הליך הוכחות, ולכן אין בסיס לקביעה של מרמה; כי פעלה להגן על כבודה, וכי מצבה הרפואי החמיר עד שהוכרה כבעלת נכות ואי כושר מלא. עוד טענה כי אין לראות בחוב מתביעת לשון הרע חוב שנוצר במרמה, מטעמי מדיניות משפטית.
מנגד, טענו המשיבים, סטארי ועובדת נוספת באגף, לצד הנאמן, כי עצם ההתחזות, היקף ההפצה ואי האמונה של בשארי במעשים שיוחסו - מהווים, לכל הפחות, חוסר תום לב קיצוני.
השופטת בר דחתה את טענותיה, קבעה כי אין צורך בהרשעה פלילית כדי להחיל את חריג המרמה, וחייבה את בשארי בהוצאות בסך 5,000 שקלים לטובת המשיבים, ועוד 5,000 שקלים לנאמן.
תגובות