top of page

מפרשת מזוודת הדולרים של מצעד החיים ועד קרטל המסעות לפולין

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני 4 שעות
  • זמן קריאה 2 דקות
ree

בית המשפט העליון דן בערעורה של איילת יונגסטר, לשעבר מנהלת במשרד הנסיעות גשר, שהורשעה בפרשת הקרטל למסעות לפולין. בפרשה זו הורשעו גם משרדי נסיעות נוספים ומנהליהם, לאחר שבעשור הקודם תיאמו ביניהם שלא להתחרות במכרזים של בתי הספר ומדינת ישראל. יונגסטר הודתה בקבלת דבר במרמה ובהיותה צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.


השופט חאלד כבוב הדגיש כי העונש הראוי בעבירות הגבלים עסקיים הוא מאסר בפועל, גם אם לתקופה שניתן להמיר בעבודות שירות. “בעבירות כלכליות יש צורך בענישה ממשית ומשמעותית, תוך העברת מסר חד וברור לשם שמירה על פעילות כלכלית הוגנת”, ציין בפסק הדין.


כבוב הזכיר כי כבר לפני שני עשורים נקבע בבית המשפט העליון כי עבריינות כלכלית מחייבת מאסר בפועל. כדברי השופטת דליה דורנר, “מטרתם של העבריינים היא הפקת רווחים קלים על חשבון הציבור”. השופטת איילה פרוקצ’יה הוסיפה כי עבריינות צווארון לבן נובעת מכוח, תיחכום והשכלה, ומנצלת את חולשת הזולת כדי להעצים עוצמה כלכלית.


עוד קבע כבוב כי קרטל המסעות לפולין היה “פעולה עבריינית חמורה הפוגעת בערכי יסוד כלכליים וחברתיים, וניצבת בסתירה לגרעין הקשה של דיני התחרות הכלכלית”. הוא התריע כי עבירות כלכליות הן “רעה חולה שתמיד יש מי שנפגעים מהן – המשקיע, החוסך האינדיבידואלי או הקופה הציבורית”. לדבריו, הפגיעה נגעה ישירות להורים שנאלצו לשלם מחיר לא תחרותי, ואף מנעה מצעירים ממשפחות מוחלשות להשתתף במסע החינוכי.


כאן מתעורר הקשר רחב יותר. ביוני 1994, זמן קצר לאחר מצעד החיים, נסעו אברהם הירשזון וד"ר שמואל רוזנמן, חבר דירקטוריון העמותה, לוורשה כדי לאסוף כספים שנותרו בחברת התיירות הפולנית המארגנת. הירשזון משך 190 אלף דולר במזומן, החביא אותם במעטפות בתוך מזוודה, ונתפס בשדה התעופה המקומי. הכספים הוחרמו והאירוע הוביל לפתיחת חקירה פלילית, שהמחישה עד כמה כספים הקשורים למסעות לפולין היוו מוקד למשיכת יתרונות לא ראויים.


כבוב חזר והדגיש כי “תחתית מתחם הענישה בעבירות הגבלים צריכה להיות למעלה מתשעה חודשי מאסר. רק מאסר בפועל מבטיח הרתעה יעילה, שכן עברייני צווארון לבן אינם מורתעים מענישה כספית אלא מהוקעה חברתית ממשית”.


לדבריו, “במהלך שנותי על כס השיפוט למדתי כי עבריינות כלכלית עוטה מלבושים רבים, ויש להיאבק בה נחרצות. אין להירתע מענישה ממשית, ויש להעביר מסר חד וברור לשם שמירה על פעילות כלכלית הוגנת”.


השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הצטרפו לעמדתו. פסק הדין מציב קו חד וברור: בעבירות כלכליות חמורות אין להסתפק בעבודות שירות בלבד. הענישה ההולמת היא מאסר בפועל.



 
 
 

תגובות


bottom of page