עובדת ייצור בשנות ה־50 לחייה נאבקת על זכויותיה מול רשת דודו אוטמזגין
- מגזין בית המשפט
- 9 באוג׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 10 באוג׳
בית הדין הארצי לעבודה דן בערעורה של עובדת לשעבר ברשת המאפיות דודו אוטמזגין על החלטת בית הדין האזורי בחיפה, אשר התירה לרשת לתקן את כתב ההגנה כשנתיים לאחר שהוגש ובשלב מתקדם של ההליך. מדובר ברשת עסקית גדולה שנרכשה בשנת 2023 בשווי של כ־50 מיליון ש"ח, אל מול עובדת ייצור ותיקה נטולת משאבים.
הדיון בבית הדין הארצי התקיים בפני השופט רועי פוליאק (בצילום) בירושלים, הידוע בגישתו המקצועית ובקיאותו בפרטי ההליך, וכל ראיה ונתון המובאים בפניו. בהחלטה שעליה נסב הערעור, שניתנה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה על ידי השופטת קרן כהן, הותר לרשת דודו אוטמזגין לתקן את כתב ההגנה, בשיהוי ניכר של למעלה משנתיים לאחר הגשתו, לשם חידוד המחלוקות המשפטיות הנוגעות לתחולת צו ההרחבה בענף האפייה.
לפי האמור בכתב התביעה, התובעת נטלה אבשלומוב הועסקה במשך כ־11 שנים במפעל הייצור של הרשת בקריית מוצקין, בעיקר במחלקת האריזה ובביצוע מטלות נוספות הקשורות בייצור מאפים. היא טענה כי במהלך תקופת עבודתה לא שולמו לה מלוא זכויותיה, לרבות פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי מחלה, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי חגים וזכויות נוספות מכוח צו ההרחבה בענף האפייה. סכום התביעה הכולל עומד על 177,718 ש"ח.
בכתב התביעה נטען כי הרשת לא קיימה את החלטות בית הדין לעניין גילוי מסמכים במועד, העבירה חומרים רק לאחר הארכות חוזרות ונשנות, והציגה בחודש דצמבר 2024 תצהיר עדות ראשית שכלל 160 מתוך 168 עמודים של מסמכים שלא גולו במועד. חלק ממסמכים אלה, כך לפי הנטען, היו מהותיים דיים כדי להפריך טענות הגנה קיימות.
עוד נטען כי הרשת שינתה גרסאות באשר לשיעור המוצרים המיוצרים בתהליך אפייה, ואף ניסתה להפחית בערכו של רכיב האפייה במוצריה כדי להימנע מתחולת צו ההרחבה. נטען כי שבועות ספורים לפני מועד ההוכחות, הוספו ראיות חדשות ושינויים מהותיים בגרסה העובדתית, באופן שפגע ביכולתה של התובעת להיערך לחקירה נגדית.
התובעת, עובדת כפיים בשנות החמישים לחייה, שפרנסתה הייתה מצומצמת, טענה כי היא ניצבת מול גוף עסקי עתיר משאבים, אשר ביקש להפיק תועלת ממחדליו הדיוניים, לשפר את קו הגנתו ולהימנע מדיון בסוגיות שעלו בכתב ההגנה המקורי.
בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי התיקון המבוקש נוגע לשאלות מהותיות שיש לבררן, אך הוגש בשיהוי ניכר. על כן חויבה הרשת לשלם הוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת התובעת. מועד ההוכחות נדחה, בין היתר, עקב שירות מילואים של בא כוח הרשת.
בערעור שהוגש לבית הדין הארצי טענה התובעת כי החלטת בית הדין האזורי שגויה, וכי השיהוי הקיצוני, חוסר תום הלב הדיוני והפגיעה ביעילות ההליך אינם מצדיקים את קבלת בקשת התיקון. היא הדגישה כי שינוי ייצוג משפטי אינו מהווה עילה מספקת לתיקון כתב ההגנה בשלב כה מאוחר, וכי יש להותיר את כתבי הטענות המקוריים על כנם.
תגובות