חדשות 10 וגיא לרר ישלמו לאלעזר שטרן פיצויים בסך 145,252 ש"ח

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לאחרונה בערעור שהוגש בפרשת אלעזר שטרן, לשעבר שר וחבר כנסת, נגד רשת מדיה בע"מ, חדשות 10, העיתונאי גיא לרר והעורך אדם שפיר. ההליך נסוב סביב תביעת לשון הרע בעקבות פרסומים בתוכנית "הצינור" ובפלטפורמות נוספות בשנת 2021, בהם נטען כי שטרן טייח תלונות על הטרדות מיניות בעת שכיהן כמפקד בה"ד 1 לפני עשרים ושש שנים. הערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שניתן על ידי השופט ליאור גלברד.

פסק הדין בערעור ניתן בהרכב השופטים יונה אטדגי, אב בית הדין, אריאל צימרמן וטל לוי מיכאלי. ההרכב בחן את טענות הצדדים והדגיש את חשיבות האיזון בין הגנה על שמו הטוב של אדם לבין חופש העיתונות. השופט צימרמן ציין כי "נזקן של הטרדות מיניות תדיר אינו נמחה" אך הדגיש כי עיתונאות אחראית מחייבת בדיקות זהירות, במיוחד כאשר מדובר בפרסום חמור המייחס מעשים פליליים. השופטת לוי מיכאלי הוסיפה כי אין לדרוש מעיתונאים לבדוק מניעים פוליטיים של מתלוננות, שכן הדבר עלול להרתיע מהגשת תלונות.

כפי שנכתב בפסק הדין: "ככלל, אין זה נכון לכלול בין הבדיקות הנדרשות מעיתונאי אחראי לקראת פרסומה של ידיעה, לחקור אם יש למקור המידע מניע פוליטי, אלא אם המניע הפוליטי ברור וגלוי לעין... וכשמדובר בפרסומה של ידיעה הקשורה להטרדות מיניות, ספק רב אם ניתן להידרש בכלל למניע פוליטי של מקור המידע".

פסק הדין התייחס גם לעקרון "העיתונאות האחראית" והזכיר את ההלכה שנקבעה בעניין דיין, לפיה עיתונאי מחויב לאמת את העובדות טרם פרסום ולהסתמך על מקורות מהימנים, במיוחד כאשר מדובר בפרסומים חמורים. השופט אטדגי הבהיר כי "חוסר אמינות הפרסום פוגע גם במאבק נגד הטרדות מיניות" והוסיף כי "אמינות הפרסום חיונית לקידום מטרותיו של חופש הביטוי, אך אינה יכולה לבוא על חשבון פגיעה בלתי מבוססת בשמו של אדם".

בפסק הדין בבית משפט השלום נקבע כי הפרסום הראשון, שבו יוחס לשטרן איום לחיילת במילים "אם את תדברי על מה שהיה פה בחדר... הימים שלך בצבא יהיו שחורים ומרים", מהווה לשון הרע חמורה. בית המשפט חייב את המערערים בפיצוי מרבי ללא הוכחת נזק בסך 72,626 שקלים. בנוסף נפסק פיצוי זהה בגין פרסום שלישי שבו יוחס לשטרן ביטול תלונת קצינה באמירה "שטויות, זה שום דבר". לעומת זאת, נקבע כי הפרסום השני, בו הופיעה עדות קצינה נוספת, נהנה מהגנת העיתונאות האחראית מאחר שהכתבה הייתה מאוזנת והציגה את תגובת שטרן.

בערעור טענו המערערים כי פעלו בתום לב והסתמכו על מקורות מהימנים, בעוד שטרן עמד על כך שהפרסומים גרמו לו נזק חמור ונעשו ללא בדיקה נאותה. בית המשפט המחוזי קבע כי בפרסום הראשון לא התקיימו תנאי ההגנה, מאחר שהמערערים לא אימתו את גרסת החיילת, לא פנו לעדים רלוונטיים, והעניקו לשטרן פרק זמן בלתי סביר להגיב. בנוסף נדחתה טענת הבהילות שנטענה על ידי המערערים, כאשר נקבע כי לא הייתה הצדקה לפרסום כה חמור ללא אימות יסודי.

לעניין הפרסום השלישי נקבע כי מדובר בפרסום עצמאי ומטעה, המחזק את התפיסה כי שטרן טייח תלונות, ולכן נשמר הפיצוי המרבי. באשר לפרסומים הנלווים הרביעי, החמישי, השישי והשביעי פסק המחוזי כי אין לראות בהם פרסומים עצמאיים לצורך פסיקת פיצוי, שכן הם מהווים חלק מאירוע מתגלגל שאינו מוסיף פגיעה מהותית לשם שטרן. השופט צימרמן ציין כי עצם אמונתו של עיתונאי באמיתות הפרסום אינה הופכת את ההגנה לתקפה, אך היא תנאי הכרחי לדיון בעיתונאות אחראית.

נקבע כי מדובר בהמשכיות של אירוע שאינו מוסיף פגיעה, ולכן בוטלו הפיצויים שנפסקו בשלום בגין פרסומים אלה: 50,000 שקלים לכל אחד מהפרסומים הרביעי והשישי, 50,000 שקלים בגין הפרסום החמישי ו-36,000 שקלים בגין הפרסום השביעי. בכך הופחת באופן משמעותי סכום הפיצוי שנפסק בבית משפט השלום.

המחוזי דחה את בקשת שטרן לכפל פיצוי, מאחר שלא הוכחה "כוונה לפגוע". כן נקבע כי ההוצאות ושכר הטרחה יותאמו להפחתת סכום הפיצוי. בסופו של דבר נקבע כי הפיצויים שנותרו למימוש הם בגין הפרסום הראשון והשלישי בלבד, בסך כולל של 145,252 שקלים. ערעורו של שטרן נדחה במלואו, בעוד ערעור המערערים התקבל חלקית, מה שהפחית את סכום הפיצוי הכולל.

המחוזי: שטרן יקבל פיצוי על שני פרסומים בלבד, יתר הפיצויים בוטלו