המחוזי סירב לזמן את רופא המשפחה וחייב בהוצאות של 10,000 שקל
- 4 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בבקשת רשות ערעור שהגישו שתי מבקשות על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אשר דחה את בקשתן לזמן לחקירה את רופא המשפחה של המנוחה, לצורך בירור כשירותה לערוך צוואה. הבקשה הוגשה במסגרת סכסוך ירושה סביב שתי צוואות שונות של המנוחה, כאשר המחלוקת המרכזית נסובה על כושרה הקוגניטיבי בעת עריכת הצוואה האחרונה.
פסק הדין במחוזי ניתן על ידי השופט נפתלי שילה (בצילום) , אשר בחן את מכלול טענות הצדדים ואת החלטת הערכאה הדיונית שניתנה על ידי השופט יהורם שקד. בפסק הדין צוין כי המשיב הגיש בקשה לקיים את צוואתה האחרונה של המנוחה משנת 2014, בעוד המבקשות ביקשו לקיים צוואה קודמת משנת 2011. לצורך הכרעה במחלוקת מינה בית המשפט לענייני משפחה את ד"ר אליעזר פלדינגר, שקבע בחוות דעתו כי המנוחה הייתה כשירה. בחוות הדעת הוזכר גם רישום של רופא המשפחה, ד"ר בדיר, שהצביע על ירידה קוגניטיבית, אך לא נתמך בממצאים רפואיים נוספים.
המבקשות ביקשו מספר פעמים לזמן את ד"ר בדיר לחקירה, אך בקשותיהן נדחו בטענה כי ההליך הסתיים וכי אין הצדקה לפתוח אותו מחדש. ערעור שהגישו הוביל להסכמה למנות מומחה נוסף, פרופ' שמואל פניג, אך לא הוסכם על שמיעת עדים נוספים. פרופ' פניג קבע בחוות דעתו כי הסבירות שהמנוחה הייתה כשירה גבוהה יותר מהאפשרות שלא הייתה כשירה, וציין כי עדותו של ד"ר בדיר עשויה לשפוך אור נוסף על הרישום שערך.
המבקשות טענו כי קביעותיו של פרופ' פניג מהוות שינוי נסיבות המחייב את העדתו של ד"ר בדיר. לדבריהן, מדובר בעדות ממוקדת שיכולה להוסיף מידע חיוני לצורך בירור האמת. הן טענו כי סירובו של בית המשפט לשמוע את העדות מונע הכרעה מלאה ומבוססת בסכסוך.
מנגד, המשיב טען כי אין כל הצדקה להיעתר לבקשה, שכן ההליך הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה אך ורק לצורך מינוי מומחה נוסף, ולא לשמיעת עדים נוספים. עוד נטען כי המבקשות פועלות לעיכוב ההליך, וכי שמיעת עדותו של ד"ר בדיר אינה נדרשת בשלב הנוכחי.
בית המשפט המחוזי הדגיש בהחלטתו כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בנוגע לסדרי דין ולזימון עדים, וכי ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה רק במקרים חריגים. נקבע כי אין מדובר במקרה חריג, מאחר שתיעודו של ד"ר בדיר היה ידוע למבקשות כבר בתחילת ההליך והן ויתרו על העדתו במועד הנכון.
השופט נפתלי שילה ציין כי המבקשות החמיצו את ההזדמנות להעלות את טענתן בשלב ההוכחות ואף בערעור הקודם, וכי אין מקום לפתוח מחדש את ההליך על בסיס טענות שכבר נבחנו. נקבע כי עדותו של ד"ר בדיר אינה מהווה ראיה חדשה או הכרחית המצדיקה חריגה מסדרי הדין.
בסיום פסק הדין דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור וחייב את המבקשות בתשלום הוצאות המשיב בסך 10,000 שקל.
תגובות