הסנגוריה הצבאית למבקר המדינה: התנהלות פסולה ופגיעה בכבוד בג"ץ
- מגזין בית המשפט
- 27 ביולי
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 28 ביולי
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצוי בימים אלה בלב עימות משפטי וציבורי נרחב. טענות שונות נשמעות כי הוא פועל בפועל כדי להטות את מוקד האחריות לאירועי 7 באוקטובר לעבר הדרג הצבאי והשב"כ, תוך חיזוק עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אנגלמן דוחה טענות אלו ומצהיר כי הוא פועל על פי חוק בלבד, מתוך נאמנות לאזרחים ומתוך הקפדה על עקרונות ההגינות וטוהר הביקורת. לדבריו, בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, ביקורת המדינה היא הכלי המרכזי העומד לרשות הציבור לחשיפת האמת.
בארבעה ביוני הגישה הסנגוריה הצבאית עתירה תקדימית לבית המשפט הגבוה לצדק, ובה נטען כי המבקר חרג מסמכותו כאשר בחר לבחון סוגיות ביטחוניות ומבצעיות מובהקות, לרבות פעולות הדרג המדיני והצבאי ב־7 באוקטובר. בעתירה נטען כי טיוטות הביקורת כבר כוללות קביעות אישיות חמורות כלפי מפקדים, וזאת מבלי שנשמרו זכויותיהם הדיוניות. יום לאחר מכן שלח המבקר שאלונים והזמנות לפגישות עם אותם קצינים, פעולה שהסנגוריה פירשה כניסיון לקבוע עובדות בשטח עוד בטרם הכרעת בג"ץ.
העתירה מתמקדת בפרשנות סעיף הסל בחוק מבקר המדינה. אנגלמן טוען כי סעיף זה מעניק לו סמכות רחבה לבדוק כל עניין רלוונטי, לרבות מדיניות ביטחונית רחבת היקף. הסנגוריה הצבאית, בראשות אל"ם אופירה אלקבץ, טוענת מנגד כי מדובר בחריגה מן המתחם הסביר של סמכויות המבקר. לדבריה, "המבקר אינו רשאי להמיר את תבונת הרשויות בתבונתו ולחרוץ גורלות אישיים בתחום שאינו מצוי במומחיותו".
הסנגוריה מתריעה גם מפני פגמים מהותיים בהליך הביקורת. לטענתה, טיוטות הביקורת הוכנו מבלי לשמוע עדים רלוונטיים, מבלי לאסוף מסמכים קריטיים ומבלי לקיים פגישות מקדמיות עם הקצינים המבוקרים. אל"ם אלקבץ הצהירה כי "הלב הפתוח והנפש החפצה שהמבקר מתהדר בהם אינם יכולים להוות תחליף להליך שימוע תקין. אין ערך לשימוע כאשר טיוטה בת עשרות עמודים כבר גובשה וקבעה מסקנות". היא הוסיפה כי "אם מבקר המדינה מבקש לשמש כוועדת חקירה, עליו לפעול בשקיפות מלאה ולגלות למבוקרים מי העיד נגדם ולהציג את כל החומר לפני פרסום הטיוטה, לא לאחריה".
העימות החריף מתעצם בשל כוונתו של אנגלמן לפרסם שמות ולהטיל אחריות אישית. לטענת הסנגוריה, שינוי זה בנהלי הביקורת נעשה תוך כדי ההליך ומהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד. המבקר מצדו טוען כי עקרון האחריות האישית חיוני וכי אירועי 7 באוקטובר מחייבים בחינה יסודית של כלל הדרגים. "לא ניתן להתעלם מהצורך להטיל אחריות במקרים שבהם התגלו כשלים", טען אנגלמן, והדגיש כי אין מדובר ברדיפה אלא במיצוי חובתו הציבורית.
מעבר להיבטים המשפטיים, ניכר גם ממד פוליטי. הסנגוריה טוענת כי המהלך נושא אופי פוליטי מובהק, בעוד המבקר מבקש להותיר חותם היסטורי בטרם יסיים את כהונתו בעוד פחות משנה. אל"ם אלקבץ הזהירה כי "ההליך הנוכחי עלול לזהם את מסקנות כל ועדת חקירה ממלכתית עתידית, אם תקום, ולפגוע באופן בלתי הפיך בשמם של מפקדי צה"ל שפעלו במסירות בנסיבות בלתי אפשריות".
למאבק הצבאי־משפטי הזה מצטרפים בכירי עורכי הדין בישראל, אשר גויסו כדי לייצג את הקצינים. בין השמות הבולטים ניתן למנות את איל רוזובסקי, ז'ק חן, נוית נגב, נדב ויסמן, יוסי בנקל, רותי ליטבק ועוד. מנגד מציג המבקר את צוותו המקצועי בראשות איתן דהן, יובל חיו ויואל הדר, ומדגיש כי הביקורת מתבצעת בקפדנות ובשקיפות. עם זאת, הסנגוריה סבורה כי הביקורת הנוכחית אינה שקופה ואינה עומדת באמות המידה של צדק דיוני.
בתוך כך, עולות הצעות לפתרון המחלוקת, בהן מינוי מבקר מדינה הבא מקרב שופטים בדימוס של בית המשפט העליון, כגון ניל הנדל או הנשיאה לשעבר אסתר חיות, או הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתנוהל בידי אישיות שיפוטית בלתי תלויה. לטענת הסנגוריה, רק גוף עצמאי ובעל לגיטימציה רחבה יוכל להשיב את האמון הציבורי בהליך הבירור. אל"ם אלקבץ סיכמה: "אין לנו התנגדות לחשיפת האמת, אך יש לנו חובה להבטיח שההליך ייעשה בצורה הוגנת ושוויונית, בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט הציבורי".
כעת ממתינים הצדדים להכרעת בג"ץ, אשר תכריע האם יוכל המבקר להמשיך בביקורתו הנרחבת או שמא יוגבל כדי להבטיח שמירה על זכויות המבוקרים ועמידה קפדנית במסגרת הסמכות. עד אז נמשך המאבק, המשקף את המתח שבין הצורך בשקיפות ובאחריות ציבורית לבין החובה לשמור על הליך הוגן במדינה דמוקרטית.
תגובות