עם ויזה לארה"ב וכרטיסים באל על: הנוסעים לא עלו למטוס, תבעו והפסידו
- לפני 12 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה דחה תביעה נגד אל על נתיבי אוויר לישראל, לאחר שסורבה עליית נוסעת לטיסה מתל אביב לניו יורק. בפסק הדין נקבע כי הסירוב לא היה החלטת החברה אלא נבע מהנחיה חיצונית של הרשויות האמריקאיות.
בפסק הדין, שניתן על-ידי הרשמת הבכירה מאיה בלאו (בצילום), ניתחה הרשמת את הרקע לסירוב ואת טענות הצדדים. בלאו ציינה כי התביעה הוגשה לאחר שהחברה סירבה להעלות את הנוסעת לטיסה ביום 11 בדצמבר 2024, למרות שלטענת התובעים הייתה ברשותה אשרת כניסה תקפה לארצות הברית.
התביעה הוגשה על סכום של 32,069 שקלים. לטענת התובעים, הסירוב להטיס את הנוסעת נעשה ללא הסבר ברור. לדבריהם, "הסיבה לסירוב הנתבעת היא סיבה עלומה", וכי החברה סירבה להציג בפניהם מסמכים שיבהירו את ההחלטה, תוך הסתמכות על טענת חיסיון.
מנגד טענה אל על כי פעלה בהתאם להנחיות גורמי הביטחון בארצות הברית. לטענתה, בסמוך לפני הטיסה התקבלה הודעת דוא"ל מרשויות האכיפה האמריקאיות ובה הוראה מפורשת שלא לאפשר לנוסעת לעלות לטיסה. החברה הדגישה כי מדובר במידע חסוי מכוח הדין האמריקאי, ואף ציינה כי הרשויות האמריקאיות אינן מוסרות לחברת התעופה את הסיבה להנחיה שלא להטיס נוסע מסוים.
בפסק הדין הסבירה הרשמת את המסגרת המשפטית של טענת החיסיון. לדבריה, "הנטל להוכיח כי מסמך מסוים נהנה מחיסיון מוטל על כתפי בעל הדין המבקש למנוע את חשיפתו", וכי בית המשפט רשאי לעיין במסמך עצמו במעמד צד אחד כדי לבחון את הטענה. בהתאם לכך צוין כי בית המשפט עצמו עיין במסמך החסוי במעמד צד אחד כדי לבדוק את תוכנו ואת טענת החיסיון.
לאחר שעיינה במסמך קבעה הרשמת כי מדובר במידע המוגדר לפי התקנות הפדרליות בארצות הברית כ-Sensitive Security Information. בפסק הדין נכתב כי מדובר ב"מידע שנמסר לנתבעת לצורך מילוי תפקידה כמוביל אווירי… ושעל פי הדין האמריקאי שמכוחו נמסר לה המידע, אין היא רשאית לגלותו לאחר".
עוד עלה מההליך כי לאחר הסירוב הראשוני פנתה הנוסעת לשגרירות ארצות הברית בישראל. לאחר בירור שנערך מול הרשויות האמריקאיות הוסרה המניעה, והחברה אפשרה את הטסתה בטיסה חלופית. כלומר, הבעיה נפתרה לאחר פנייה לשגרירות ארצות הברית וביצוע בירור נוסף מול הרשויות.
פסק הדין אף מציין כי ההליך לא הסתיים בהחלטה הראשונה. התיק כבר חזר פעם אחת מבית המשפט המחוזי, אשר ביטל את פסק הדין הראשון והורה לבית המשפט לתביעות קטנות לבחון מחדש את טענת החיסיון והדין הזר. לאחר בחינה נוספת קבעה הרשמת כי החברה פעלה כדין.
בסיכום ההכרעה קבע בית המשפט כי "הראיה החסויה תומכת בטענת הנתבעת לפיה הסירוב להעלות את התובעת לטיסה לא היה בשיקול דעתה". עוד נקבע כי "אין מקום לשנות מהמסקנה לפיה הנתבעת פטורה מתשלום פיצוי".
משמעות ההכרעה היא כי חברת תעופה אינה אחראית לסירוב להעלות נוסע לטיסה כאשר ההחלטה נכפית עליה על ידי רשויות זרות מטעמי ביטחון ומידע חסוי. לבסוף נקבע כי נדב חסון ואופיר קסטן חסון ישלמו לאל על נתיבי אוויר לישראל הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.
תגובות