ביהמ"ש המחוזי קבע: פרסום דוחות רמי לוי הוביל ל"אירוע מזהם" במסחר

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד רשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה בעקבות טעות בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2023. הבקשה הוגשה בידי בעל המניות שרון צופין, שטען כי פרסום הדוחות גרם להטעיית משקיעים ולנזק כלכלי למחזיקי מניות החברה. צופין החזיק בעת הגשת הבקשה ב־33 מניות של החברה בלבד, אך טען כי כלל המשקיעים שנפגעו זכאים לפיצוי במסגרת תביעה ייצוגית.

ההחלטה ניתנה על ידי סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת חנה פלינר, העומדת בראש המחלקה הכלכלית בבית המשפט. פלינר קבעה כי בשלב זה קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המרכזיות בתביעה יוכרעו לטובת הקבוצה, ולכן יש מקום לאשר את ניהול ההליך כתביעה ייצוגית. בפסק הדין צוין כי קבוצת התובעים כוללת משקיעים שרכשו מניות של החברה לאחר פרסום דוחות הרבעון הראשון ב־31 במאי 2023 והחזיקו בהן עד לפרסום התיקון לדוחות ביום 17 באוגוסט 2023.

לפי הבקשה, בדוח שפרסמה החברה ביום 31 במאי 2023 הוצג רווח נקי גבוה בכ־44.6 מיליון שקל מהנתון בפועל. הטעות נבעה מכך שיתרות סגירה של מספר ספקים בסך כ־59 מיליון שקל לא נכללו במסגרת עלות המכירות בדוחות הכספיים של החברה.

בדוח המקורי הציגה החברה רווח נקי של כ־68.3 מיליון שקל לרבעון הראשון של שנת 2023. לאחר גילוי הטעות ופרסום דוח מתוקן ביום 17 באוגוסט 2023 עודכן הרווח הנקי לכ־23.6 מיליון שקל בלבד, פער משמעותי ביחס לנתונים שפורסמו תחילה. בפסק הדין צוין כי הפער בין הנתונים היה דרמטי, שכן הרווח המתוקן היווה כ־35% בלבד מהרווח שדווח מלכתחילה.

עם פרסום הדיווח על הטעות ירדה מניית רמי לוי בכ־5% במהלך המסחר. זמן קצר לאחר מכן פרסמה החברה את דוחות הרבעון השני, ולאחר פרסומם עלתה המניה בכ־3%. בסיכום יום המסחר נרשמה ירידה של כ־2% לעומת מחיר הפתיחה של המניה באותו יום. בית המשפט ציין כי בין פרסום הדיווח על הטעות לבין פרסום דוחות הרבעון השני חלפו כ־86 דקות בלבד.

לטענת המבקש, החברה הטעתה את ציבור המשקיעים כאשר פרסמה דוח הכולל נתון רווח שגוי ולא דיווחה במועד על הטעות שהתגלתה. עוד נטען כי פרסום הדוח המתקן בסמוך לפרסום דוחות הרבעון השני צמצם את השפעת המידע על מחיר המניה והקשה על הערכת הנזק שנגרם למשקיעים. בפסק הדין צוין בהקשר זה כי כריכת הפרסומים עשויה ליצור "אירוע מזהם" מבחינת תגובת השוק ולהקשות על בחינת השפעת המידע על מחיר המניה. השופטת אף ציינה כי פרסום דוחות הרבעון השני בסמיכות כה גדולה לתיקון הדוחות עשוי היה למתן את ירידת שער המניה ולהקשות על מדידת הנזק למשקיעים.

החברה מצדה טענה כי מדובר בטעות אנוש שנעשתה בתום לב במסגרת רישום הוצאות מספקים, וכי הטעות התגלתה במהלך עבודת ההכנה לדוחות הרבעון השני. לטענתה, לאחר גילוי התקלה נערכו בדיקות מקיפות בסיוע רואי החשבון המבקרים ויועצים מקצועיים, ובהמשך פורסם תיקון לדוחות בהתאם לממצאים.

בית המשפט קבע כי בדוחות הכספיים של החברה נפלה טעות מהותית וכי נתון הרווח השגוי עשוי היה להשפיע על החלטות השקעה של משקיע סביר. בפסק הדין ציינה השופטת פלינר כי "המידע השגוי לגבי נתון הרווח בדוח רבעון ראשון היה מהותי והיה בו כדי להשפיע על החלטותיו של המשקיע הסביר". עוד צוין כי הטעות השפיעה בשיעור ניכר על נתוני החברה, ובין היתר היוותה כ־65% מהרווח הנקי שדווח באותו רבעון. לפי ממצאי רשות ניירות ערך, השפעת הטעות הייתה כ־13.3% מהרווח הגולמי וכ־7.8% מהונה העצמי של החברה.

עוד נקבע כי הטעות לא התגלתה לחברה ביום 16 באוגוסט 2023 כפי שטענה, אלא לכל המוקדם ביום 8 באוגוסט 2023, כפי שעולה מהסדר האכיפה עם רשות ניירות ערך. בפסק הדין ציינה השופטת פלינר כי "הטעות המהותית לא התגלתה למשיבה ביום 16.8.23, כטענתה; הטעות התגלתה לכל המוקדם ביום 8.8.23". בית המשפט דחה את גרסת החברה שלפיה הטעות התבררה רק בסמוך לפרסום הדוחות המתוקנים.

לדברי בית המשפט, מקביעה זו נגזרות מספר מסקנות. בפסק הדין נכתב כי "קביעה זו גוררת לכל הפחות שלוש מסקנות - האחת, המשיבה לא פעלה כמצוות תקנה 30 ותקנה 36(א) לתקנות הדו"חות; השנייה, המשיבים לא דייקו בגרסתם כפי שהוצגה לבית המשפט; והשלישית - יש בסיס לטענה לפיה המשיבה עיכבה את פרסום הטעות".

בית המשפט התייחס גם לעיתוי פרסום הדוחות וציין כי בין פרסום הדיווח המתקן לבין פרסום דוחות הרבעון השני חלפו כ־86 דקות בלבד. בפסק הדין נקבע כי כריכה זו עשויה ליצור "אירוע מזהם" מבחינת תגובת השוק ולהקשות על בחינת השפעת המידע על מחיר המניה.

השופטת פלינר ציינה כי קיימת אפשרות שהחברה כרכה בין הפרסומים, וכי במקרים כאלה ייתכן מצב שבו "החברה תזמנה במכוון תיקון של דיווח מטעה לאותה הזדמנות שבה היא מפרסמת דוחות כספיים חיוביים".

המבקש צירף לבקשה חוות דעת כלכלית של הכלכלן אורי טל־טנא, שלפיה הנזק שנגרם לבעלי המניות עומד על כ־18.9 מיליון שקל, המהווים כ־12.23 שקל למניה. מנגד טענה החברה כי לא נגרם נזק למשקיעים וכי חישוב הנזק שהוצג בבקשה אינו משקף את תגובת השוק בפועל.

בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי בשלב זה מתקיימים התנאים לאישור התביעה כייצוגית, וכי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות בתביעה יוכרעו לטובת הקבוצה. לפיכך הורה בית המשפט על המשך בירור ההליך במסגרת תובענה ייצוגית.

השופטת פלינר חייבה את רשת רמי לוי לשלם למבקש 75 אלף שקל הוצאות משפט, וציינה כי בהליך אכיפה מנהלי מקביל הודו החברה ונושאי משרה בהכללת פרט מטעה בדוחות ואי־דיווח במועד, ועליהם הוטלו עיצומים כספיים.

במסגרת הסדר האכיפה הוטל על החברה עיצום כספי של 1.4 מיליון שקל, על מנכ"ל החברה רמי לוי קנס אישי של 250 אלף שקל, ועל סמנכ"ל הכספים עופר בהרל קנס של 200 אלף שקל וכן איסור כהונה כנושא משרה בגוף מפוקח למשך שנה.

ביהמ"ש המחוזי: פרסום דוחות רמי לוי יצר "אירוע מזהם" במסחר