תביעת ענק סביב קרקעות בירושלים: דרישה לפיצוי בגובה 50 מיליון ש"ח

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בימים אלו בתביעה אזרחית שהגישו החברות ישורון השקעות אמת בע"מ וישורון רחביה בע"מ, בגין נזק נטען בסך 103 מיליון ש"ח שנגרם להן לטענתן עקב מעשי תרמית, ניגוד עניינים ושימוש פסול במידע סודי מצד שותפים קודמים לשותפויות מקרקעין. סכום התביעה לצורכי אגרה הועמד על 50 מיליון ש"ח, ונגבתה בגינה אגרה בסך של 918,343.72 ש"ח, אשר מחציתה שולמה עם הגשת התביעה.

ההליך מתנהל בפני השופטת תמר סנונית-פורר (בצילום), הידועה בניהולה הקפדני של תיקים מורכבים בתחום המסחרי. בפני השופטת מוצגות טענות חמורות בדבר התנהלות סמויה ומכוונת מצד הנתבעים, אשר שימשו כבעלי מניות ושותפים בשותפויות שפעלו לרכישת זכויות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית במקרקעין נרחבים בירושלים.

לפי כתב התביעה, החברות התובעות החזיקו יחד ברוב הזכויות בשותפויות קוממיות ניות והשקעות ניות, אשר פעלו במשותף להגשת הצעה לרכישת נכסים אלה. אלא שלטענתן, חלק מהנתבעים – משה גרינברג, אהרון רפאל רכניצר וליאו שפיצר – התקשרו במקביל להצעה נפרדת דרך חברת ירושלים קרקעות בע"מ, והגישו הצעה מתחרה ונמוכה יותר, בסך 750 מיליון ש"ח, וזאת מבלי לגלות זאת לשותפים האחרים.

בכתב התביעה צוין כי "הנתבעים עשו שימוש במידע סודי שנמסר לערד השקעות ולישרס על ידי התובעת, לרבות ביחס להתעניינות של אקסטל וגארי ברנט בהגשת הצעה יחד עם גרינברג", ובהמשך: "פעלה קבוצת הנתבעים להגיש הצעה נמוכה, בלא התובעות ובלא לגלות זאת לתובעות, בשיתוף הנתבעים האחרים באמצעות חברת ירושלים קרקעות בע"מ".

עוד צוין בכתב התביעה כי "הצעה לרכישת כלל זכויות השותפויות על סך 950 מיליון ש"ח הייתה מוכנה, ואושרה בדירקטוריונים הרלוונטיים, אך סוכלה עקב הצגת מצגים כוזבים והעלאת דרישות שווא מצד הנתבעים". בין היתר, נטען כי "שיקים בנקאיים בסך 50 מיליון ש"ח שהוגשו כחלק מההצעה, נמשכו מחשבונו האישי של ליאו שפיצר, דבר המלמד על מעורבותו הישירה".

לפי טענת התובעות, "הנתבעים פעלו בחוסר תום לב מובהק ובניגוד לחובותיהם כשותפים, תוך כדי שיתוף פעולה סמוי עם חברת ירושלים קרקעות – אשר בעצמה מוחזקת בידי גורמים הקשורים לנתבעים – והציגו עצמם כלפי התובעות כמי שעדיין מחויבים להצעה המשותפת".

עוד נכתב כי "המכירה לחברת ירושלים קרקעות הושלמה במחיר הנמוך ב־200 מיליון ש"ח מהערכת השווי, ולפיכך נגרם לתובעות נזק כספי ישיר המוערך בלפחות 103 מיליון ש"ח", וכי "חלק מהנתבעים, בהם שפיצר ורכניצר, החזיקו גם במניות של קבוצת ערד השקעות – שהייתה צד להצעה המקורית – ובכך חצו את קו ניגוד העניינים המותר בדין".

לסיום טוענות התובעות כי "הנתבעים ניצלו את מעמדם הפנימי בשותפויות ואת הנגישות למידע רגיש לטובת קידום הצעה עצמאית, הסותרת את ההתחייבויות שניתנו במפורש במסגרת ההכנה המשותפת להצעה", וכי "הצעתם המתחרה הוגשה 'מתוך כוונה ברורה להותיר את התובעות מחוץ לעסקה'".