ביהמ"ש דחה טענת התיישנות של קופת חולים כללית בתיק טרשת נפוצה

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה בבקשה לסילוק תביעה על הסף מטעם שירותי בריאות כללית. הבקשה הוגשה במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בדצמבר 2024, בטענה כי איחור באבחון מחלת טרשת נפוצה (MS) הביא להחמרה קשה במצבה הנוירולוגי של התובעת ולנכות בשיעור 100%.

ההליך התנהל בפני השופטת אורלי מור-אל, הידועה כשופטת קפדנית ויסודית הניגשת להכרעות בתיקים רפואיים ברצינות רבה. בפסק הדין שניתן ביוני 2025 ציינה: "לא ניתן לקבוע כי היה בידי התובעת 'קצה חוט' כנדרש בפסיקה, לקיומה של עילת תביעה טרם קבלת האבחנה הסופית ביולי 2017."

לטענת קופת חולים כללית, שיוצגה על ידי עו"ד שמעון כץ, כבר בשנת 2017 עלה "חשד מבוסס לטרשת נפוצה" במסמכים הרפואיים, ובכך - לשיטתה - החל מירוץ ההתיישנות. לדברי נציג הקופה: "כאשר עלה חשד לקיומה של מחלת הטרשת הנפוצה אצל הרופאים, אדם סביר היה יכול, היה צריך ואף היה חייב לחשוד באפשרות זו, ומכאן שזה קצה החוט הנדרש."

עוד טען בא כוחה של קופת חולים כללית כי אין זה משנה מתי קיבלה התובעת טיפול תרופתי או כיצד פירשה את מצבה, אלא מה תועד במסמכים: "די בכך שנרשם חשד, גם אם בהמשך נשלל או נבחן מחדש."

בית המשפט דחה את עמדתו של עו"ד כץ. השופטת מור-אל הבהירה כי המסמכים שהוצגו מעידים דווקא על המשך בירור רפואי לאחר מאי 2017, וכי גם הרופאים עצמם שקלו אפשרויות חלופיות, ובהן וואסקוליטיס ובכצ'ט. "קביעה רפואית זו מחלישה באופן ממשי את הנטען לגבי המסמך ממאי 2017, ולא ניתן לקבוע שמדובר ב'קצה חוט' המוביל לכיוון אחד."

עוד נקבע, כי אין לדרוש מהתובעת לפעול בניגוד להנחיות הרפואיות שניתנו לה או להשלים בירור רפואי טרם שניתנה אבחנה סופית. "הקביעה שעל התובעת היה לחלוק על רופאיה ולהעמיק את הבירור טרם אלו הגיעו למסקנה ברורה, תטיל עליה נטל בלתי סביר."

בית המשפט הסתמך על פסיקה מחייבת, ובכלל זאת רע"א 4677/23 שירותי בריאות כללית נ' פלוני וע"א 2387/06 פלונית נ' טבע תעשיות פרמצבטיות. נקבע כי עילת התביעה התגבשה רק עם קבלת האבחנה הרפואית הסופית ביולי 2017.

לאור כך, ומשעה שהתביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, בתוספת הארכה בת שישה חודשים שניתנה לפי תיקון 8 עקב מלחמת חרבות ברזל, נדחתה הבקשה לסילוק.

בית המשפט הורה לשירותי בריאות כללית להגיש כתב הגנה וחוות דעת רפואית בתוך 60 ימים, וחייב אותה בהוצאות משפט בסך 6,000 ש"ח.

בסיום פסק הדין נכתב: "לא ניתן, ואף לא נכון מבחינה נורמטיבית, לקבוע לפי אמת מידה אובייקטיבית כי התובעת יכלה והייתה צריכה לברר את מלוא העובדות הרלוונטיות המגבשות את עילת התביעה עוד לפני מועד האבחנה הסופית."

טרשת נפוצה אובחנה באיחור – קופת חולים כללית תעמוד לדין בגין רשלנות

קופת חולים כללית טענה להתיישנות בתיק טרשת נפוצה – הטענה נדחתה