שהיתם בישראל יותר מ־75 ימים בשנה? תחויבו במס על ההכנסות בארץ ובחו"ל

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

רשות המסים שואפת להחמיר את הקריטריונים לפיהם תיקבע חבות המס בישראל עבור יחידים השוהים חלק מהשנה מחוץ לישראל. ביום 2.7.2025 פרסמה הרשות להערות הציבור תזכיר חוק מתוקן, שמטרתו לחזק את מעמד המדינה מול נישומים החולקים את חייהם בין ישראל לחו"ל, ובכך להגביר את הכנסות המדינה ממסים. עם זאת, ציינה הרשות כי אין ביכולתה להעריך את היקף ההכנסות שינבע מהשינוי.

השאלה מיהו "תושב ישראל" לצורכי מס נחשבת לסוגיה מורכבת במיוחד, בעיקר בעידן שבו אנשים נעים בין מדינות באופן תדיר. כיום, פקודת מס הכנסה קובעת מבחן איכותי הכולל מספר רב של פרמטרים, ובהם מספר ימי השהייה בישראל, מקום מגורי המשפחה, הקשרים החברתיים, החזקה או שימוש בדירה בישראל, מקום המגורים בפועל ומקום העבודה. מצב זה יוצר לעיתים חוסר ודאות – גם כאשר כל הנתונים נבחנים יחדיו.

בהתאם לתזכיר, מבקשת רשות המסים לעגן בחקיקה חזקות חלוטות, שיקבעו את מעמדו של אדם על פי מספר ימי השהייה שלו – ושל בן זוגו – בישראל. כך לדוגמה נאמר: "מקרים אלה הם מקרים מובהקים שבהם די בספירת ימי השהייה לצורך קביעת תושבות, ואין בהם צורך לבחון את כלל המרכיבים האחרים במבחן מרכז החיים", לשון רשות המסים.

כיום קיימת חזקה הניתנת לסתירה: שהייה בישראל של 183 ימים בשנה מסוימת, או 30 ימים באותה שנה ו־425 ימים בסך הכול יחד עם השנתיים שקדמו לה, יוצרת חזקה שהתושב חייב במס בישראל. אלא שעד כה נישומים יכלו לנסות ולהפריך חזקה זו באמצעות ראיות נסיבתיות אחרות. לפי ההצעה, החזקה תהפוך לחלוטה – ללא אפשרות לערעור.

עוד מוצע בתזכיר לקבוע רף נמוך בהרבה של מספר ימי שהות לצורך קביעת תושבות. כך, אם נישום שוהה בישראל 75 ימים בשנת מס מסוימת, והוא שהה 183 ימים יחד עם השנתיים הקודמות או השנתיים הבאות – ייחשב לתושב ישראל. גם שהייה של 30 ימים בשנת מס אחת עשויה להספיק, אם בן זוגו עומד בתנאי התושבות, והוא עצמו שהה בישראל 140 ימים במצטבר בתקופות שצוינו.

במקביל, מוצעת גם הגדרה של "תושב חוץ", מחמירה בהרבה: נדרש להוכיח שהייה שאינה עולה על 75 ימים בשנה בישראל, ואינה חורגת מ־110 ימים בשנתיים הקודמות והבאות גם יחד. כאשר שני בני הזוג שוהים בישראל עד 90 ימים בשנה, יידרש להוכיח שהות שאינה עולה על 125 ימים בשנתיים שמסביב.