תבעו על איחור במסירת דירה, בית המשפט קבע: המלחמה היא כוח עליון
- מגזין בית המשפט
- 3 ביולי
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 4 ביולי

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן לאחרונה בערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר דן בתביעה שהגישו רוכשי דירה כנגד קבלן, בגין איחור במסירת החזקה בנכס. חרף קביעת בית המשפט כי חוק דחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל), תשפ"ד - 2023, אינו חל ישירות על ההסכם בין הצדדים, נקבע כי יש ליתן משקל ממשי להשפעת המלחמה על קיום חיובים חוזיים.
את פסק הדין בערעור כתב השופט אלון אינפלד, אשר דחה את טענות המערערים והשאיר את פסק הדין של הערכאה הדיונית על כנו. השופט קבע כי לא נפל פגם משפטי מהותי בפסק הדין, וכי לא מתקיימת עילה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.
הקבלן טען כי מיד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובמשך חודשים ארוכים לאחר מכן, נתקלה החברה בקשיים תפעוליים ואנושיים חריפים, אשר הביאו לעיכוב בלתי נמנע במסירת הדירה. לטענתו, נגרמו שיבושים חמורים בפעילות בשל היעדרותם של קבלני משנה, פועלים ועובדים זרים, לצד הנחיות פיקוד העורף אשר הגבילו את קיום העבודות באתר.
בני הזוג רוכשי הדירה הגישו ערעור, בו טענו כי הקבלן לא עמד בנטל להוכיח "כוח עליון" וכי עצם קיומה של מלחמה, ואפילו מגבלות ביטחוניות הנובעות ממנה, אינן יכולות להוות עילה לפטור מהתחייבויות חוזיות. לדבריהם, לא הובאה תשתית מספקת להוכיח קשר סיבתי ישיר בין העיכוב לבין נסיבות ביטחוניות, וממילא לא מדובר בנסיבות בלתי צפויות.
בית המשפט קבע כי הטענות שהעלה הקבלן מבוססות על מציאות עובדתית שיש לתת לה ביטוי שיפוטי. בפסק הדין נכתב כי בתקופה שלאחר פרוץ המלחמה שרר קושי אובייקטיבי ממשי לנהל עבודות בנייה בעיר אשקלון, וזאת נוכח עזיבת עובדים, מגבלות פיקוד העורף, וכן גיוסו של מנהל העבודה לשירות מילואים.
עוד נקבע כי מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה החריגות, ובכלל זה ההנחיות שניתנו לאוכלוסייה האזרחית לאחר ה־7 באוקטובר 2023, מהוות נסיבה יוצאת דופן בגדרה ניתן לראות בכך "כוח עליון". בית המשפט עמד על כך שגם במדינה שבה סיכון ביטחוני הוא חלק מהשגרה, יש להכיר במצבים נדירים ככאלה שחרגו מהצפוי ושיבשו באופן קיצוני את היכולת לקיים חיובים חוזיים.
השופט אינפלד הבהיר בפסק הדין כי כאשר ניתנות הנחיות ביטחוניות מחייבות מטעם גורמי הביטחון, אשר מטרתן שמירה על חיי אדם, לא ניתן לצפות מאזרח, לרבות יזם או קבלן, להעדיף קיום חיוב חוזי על פני שמירה על חיי עובדים, פועלים ודיירים. כל תוצאה אחרת, כך נאמר, עלולה לפגוע בערכים יסודיים של הגנה על שלום הציבור.
לבסוף קבע בית המשפט כי לא נפל פגם משפטי מובהק בפסק הדין המקורי, ואף הדגיש כי שיקול דעתו של בית משפט לתביעות קטנות לא חרג ממתחם הסבירות. בכך הותיר את פסק הדין המקורי על כנו, במסגרתו התקבלה תביעת הרוכשים באופן חלקי בלבד, ונפסק להם פיצוי בסך של כ־12,000 ש"ח - כשליש מן הסכום הנתבע.
Comments