מכה לרשת אפרודיטה: תשלם מיליונים לבנק הפועלים על שיקים שלא כובדו

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

לפני כולם I בית המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור של שתי חברות מסחריות – אפרודיטה יבוא ויצוא בע"מ וש.א.ג. ניהול קניונים בע"מ – שביקשו לבטל את חובתן לשלם שיקים בסך כולל של כ-4.3 מיליון ש"ח. הבקשה נדחתה על רקע קביעות של שתי ערכאות שקדמו לכך, אשר קבעו כי בנק הפועלים הוא אוחז כשורה בשיקים, וזכאי לגבותם חרף קריסתה של חברת הסחר המקורית.

שתי החברות מסרו 34 שיקים דחויים בסכום כולל של כ־4.3 מיליון ש"ח לחברת ינית לנג'רי בע"מ, עבור סחורה עתידית. השיקים הופקדו בחשבונה של ינית בבנק הפועלים, אך החברה נקלעה לחדלות פירעון עוד בטרם הגיע מועד פירעונם. משהתברר כי הסחורה לא סופקה, פנו החברות לבטל את השיקים בטענה לכישלון תמורה מלא. הבנק, מצדו, התעקש כי הוא מחזיק בשיקים כאוחז כשורה – ופתח בהליכי גבייה. סאגה שיפוטית ארוכה, שהתגלגלה בין שלוש ערכאות – השלום, המחוזי והעליון – הסתיימה בקביעה חד־משמעית: כל עוד מתקיימים התנאים של אחיזה כשורה, חובת התשלום שרירה וקיימת, גם כאשר הסחורה לא סופקה בפועל.

בנק הפועלים, שקיבל את השיקים לאחר שחתימת היסב הופיעה עליהם, טען כי הוא אוחז כשורה – כלומר קיבל את השיקים בתמורה, בתום לב, מבלי שידע על בעיות בעסקה. לטענתו, ניתנה תמורה בכך שינית קיבלה אשראי, תוך שיעבוד השיקים עצמם.

בית משפט השלום בתל אביב, בפני שופט בית משפט השלום גד מינא, בפסק דין מפברואר 2024, קיבל את עמדת הבנק במלואה. נקבע כי כל רכיבי האחיזה כשורה מתקיימים: השיקים התקבלו כחוק, ניתנה תמורה, ולא הוכחה חוסר תום לב מצד הבנק. נקבע כי אין מדובר בשיקים שנמסרו למשמורת, וכי הבנק רשאי להיפרע על פיהם. הנתבעות ישלמו לבנק שכר טרחת עו"ד בסך 100,000 ש"ח.

החברות ערערו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את הערעור בפסק דין מינואר 2025. הערעור נדון בפני השופטים יונה אטדגי, אריאל צימרמן וטל לוי-מיכאלי. נקבע כי לא נפל פגם בממצאי העובדה ובקביעות המשפטיות. בנוסף, הוטלו על המערערות הוצאות משפט בסך 80,000 ש"ח, תוך ביקורת על העלאת טענות חדשות בשלב הערעור.

הבקשה לרשות ערעור נדונה בבית המשפט העליון. בהחלטתה מיוני 2025, דחתה השופטת דפנה ברק-ארז את הבקשה מבלי להידרש לתגובת הבנק. צוין כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו להליכי ערעור בגלגול שלישי, וכי מדובר בטענות עובדתיות בלבד שאינן מקימות עילה להתערבות.

השופטת כתבה כי ההכרעה משקפת את האל"ף־בי"ת של דיני השטרות, במיוחד כאשר מדובר בשיקים שסחירותם לא הוגבלה. היא הוסיפה כי גם אם התוצאה הכלכלית קשה מבחינת מי שלא קיבל תמורה, הרי שהדין ברור: אוחז כשורה רשאי להיפרע כל עוד מתקיימים התנאים שבחוק, ולא הוכח שהבנק ידע על קריסת ינית בעת קבלת השיקים.

הערובה שהופקדה במהלך ההליך הועברה לידי באי כוח הבנק כהחזר חלקי של הוצאות. הבקשה נדחתה, ומשלא התבקשה תשובה – לא נפסקו הוצאות. החלטת בית המשפט העליון חותמת פרשה משפטית סבוכה ומבהירה את הכללים החלים על שיקים סחירים: האחריות על הגבלת סחירותם מוטלת על מושך השיק, והאחיזה כשורה גוברת גם על טענות לכישלון תמורה.

אפרודיטה תשלם מיליונים – וגם 180 אלף ש"ח הוצאות משפט לבנק הפועלים השופטת דפנה ברק ארז