הרופאים ביצעו ביופסיה מיותרת והחולה נפטר: ביה"ח יפצה ב־148,500 ש"ח

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

פסק דין חריג וחריף נגד הצוות הרפואי בבית החולים איכילוב ניתן לאחרונה, כאשר בית המשפט קבע כי המוסד הרפואי ישלם למשפחת חולה סרטן שנפטר סכום של 148,500 שקלים, בשל רשלנות בטיפול שניתן לו בשלביו האחרונים. ההחלטה מתמקדת בפעולה רפואית מיותרת שבוצעה לחולה, בניגוד להפניה המקורית, ושהביאה להחמרה חמורה במצבו – עד למותו.

ההליך נדון בבית המשפט השלום, בפני השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה (בצילום), ועסק בתביעת נזיקין שהגישה משפחתו של החולה – גבר מבוגר שאובחן כסובל מסרטן כליות סופני – אשר הופנה להליך רפואי פשוט של ניקוז נוזלים שנצטברו בריאותיו, לצורך הקלה זמנית במצבו. חרף זאת, ביצעו הרופאים ניתוח רחב היקף שכלל גם נטילת דגימת ביופסיה, אשר לא נדרשה בשום שלב, ולא הייתה חלק מן ההפניה המקורית.

ממצאי פסק הדין מעלים תמונה מטרידה של שיקול דעת רפואי לקוי: הרופאים הכירורגיים בחרו לבצע את פעולת הביופסיה "על הדרך", מבלי להיוועץ עם הרופאים המטפלים במחלקה האונקולוגית ומבלי לוודא אם יש הכרח או תכלית רפואית למהלך. כתוצאה מההליך הנוסף – שכלל פתיחת בית חזה – החולה חווה הידרדרות פיזית מהירה ומת תוך זמן קצר כתוצאה מדימום פנימי.

בית המשפט דחה את טענות ההגנה של בית החולים, אשר ביקש להציג את ביצוע הביופסיה כנוהל מקובל במחלקה ובמסגרת שיקול דעת רפואי סביר. נקבע כי גם כאשר מדובר במדיניות מחלקתית, מוטלת חובה אישית על הצוות המנתח לשקול את צרכיו הייחודיים של כל מטופל, תוך התייחסות למצבו הקליני, לסיבת ההפניה ולתוחלת חייו.

עוד נקבע כי טופס ההסכמה שעליו חתם המנוח – אף שכלל אזכור של פעולה כירורגית נוספת – אינו מהווה היתר לבצע הליך פולשני מיותר שאין לו תכלית טיפולית אמיתית במצב רפואי סופני, בו המטרה המרכזית היא הקלה על הסבל ולא אבחון נוסף. המשפחה הציגה חוות דעת רפואית שלפיה לא הייתה כל אפשרות להציל את המנוח, ולפיכך כל החמרה מיותרת במצבו חורגת מגבולות הרפואה הסבירה.

השופטת הדגישה כי סטייה מהוראות ההפניה, בלא עדכון הגורם המפנה או קבלת החלטה רפואית קבוצתית, מהווה התרשלות חמורה – במיוחד כשמדובר במטופל במצב סופני, בו לכל פעולה יש השלכות כבדות משקל. על פי פסק הדין, הרופאים היו מחויבים להתמקד במטרת ההפניה המקורית: שיפור איכות חייו של המטופל, ולא ביצוע בדיקות נוספות ללא הכרח קליני.

עוד צוין, כי לא ניתן להעניק גושפנקה לרפואה שמתעלמת מהשיקול האנושי והמציאות האישית של החולה, רק בשל מדיניות כללית. בית המשפט מצא קשר סיבתי בין ביצוע הביופסיה לבין ההחמרה הפיזית שחווה המנוח, וקבע כי על בית החולים לפצות את משפחתו בגין עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו.

פסק הדין הסתיים בחיוב בית החולים בתשלום פיצויים בסך 148,500 שקלים לטובת התובעות.