האב טען לחיוב לא הוגן: גרושתו מרוויחה פי שלושה מה קבע בית הדין?
- מגזין בית המשפט
- לפני שעתיים
- זמן קריאה 2 דקות
בית הדין הרבני האזורי דן במחלוקת כספית בין בני זוג שהתגרשו לאחר נישואים ממושכים, בעיקר בשאלת חיוב המזונות לשלושת ילדיהם הקטינים, כולם מעל גיל 6. בפסק דינו חייב בית הדין את האב בתשלום מזונות חודשי בסך 6,200 ש"ח, ונקבע כי הילדים ישהו מחצית מהזמן אצל כל אחד מההורים. חיוב זה הושת במסגרת בחינת צורכי הילדים לצד הערכת יכולת ההורים, ונותר במוקד המחלוקת שהובאה לערעור.
בערעור לבית הדין הרבני הגדול טען האב כי החיוב שנקבע מכביד עליו באופן בלתי מידתי, שכן הכנסתו נמוכה מן הסכום החודשי שהוטל עליו והוא משתכר פחות מגובה המזונות שנפסק. לדבריו, הסדרי השהות השוויוניים מפחיתים את נטל ההוצאות בפועל, ולפיכך יש לעדכן את החיוב כך שישקף חלוקה הוגנת. עוד הדגיש כי האם משתכרת כמעט פי שלושה ממנו, וכי יש להעמיד את החיוב על בסיס המציאות הכלכלית המעודכנת.
האם טענה כי פסק הדין המקורי משקף את צורכי הילדים במלואם, וכי יציבות כלכלית היא תנאי הכרחי לשמירה על רמת החיים שהייתה נהוגה. היא הפנתה לקביעה האזורית שלפיה הסדרי השהות אינם מפחיתים בהכרח את חיוב המזונות, וטענה כי אין כל חלופה ראויה אחרת שתבטיח את צורכי הילדים. לשיטתה, הכנסותיה אינן משנות את המסקנה המשפטית בדבר חובתו האבסולוטית של האב לממן את מזונות ילדיו.
בית הדין הגדול בחן מחדש את המסגרת המשפטית של חיובי המזונות, והדגיש כי פערי ההכנסות המשמעותיים בין ההורים מחייבים גישה גמישה. ההרכב קבע כי אין "להלקות את האב כפליים" ולחייבו במזונות גם עבור פרקי הזמן שבהם הילדים שוהים אצלו. עם זאת, חזר בית הדין על העיקרון ההלכתי שלפיו חובת האב למזונות היא אבסולוטית, בעוד האם אינה חייבת במזונות כלל. עיקרון זה הוטמע במסקנות אך הוסבר כי יש לאזנו מול המציאות הכלכלית הקיימת.
לצד בחינת החיוב הכולל, קבע בית הדין כי על האב לשאת במחצית מדמי השכירות של האם, הוצאה שנחשבת חיונית עבור הילדים ואינה משתנה גם בהסדרי שהות שוויוניים. לאחר שקלול כלל הנסיבות החליט ההרכב להפחית את חיוב המזונות ב־25%, ולהעמידו על 4,600 ש"ח לחודש. החלטה זו ניתנה ללא חיוב בהוצאות נוספות, ונועדה לשקף איזון בין צורכי הילדים לבין יכולת ההורים במסגרת נסיבותיהם הכלכליות.
שופט בדימוס ועו״ד דניאל ארנסט, מומחה לדיני צוואות וירושות, מציין כי בתי הדין הרבניים פועלים במסגרת נורמטיבית שונה מזו של בתי המשפט האזרחיים. בעוד הערכאות האזרחיות מטילות את עיקר נטל המזונות על ההורה בעל ההכנסה הגבוהה ובהתאם לזמני השהות, הדיינים הרבניים אינם מחויבים לאותה שיטה.
תגובות