כרמי גילון לביהמ"ש העליון: עצרו את הניסיון להדיח את בהרב־מיארה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

לבית המשפט העליון הוגשה עתירה נגד כוונת הממשלה לשנות את ההסדרים החוקיים הקיימים בנוגע למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, ובכללם מנגנון הפסקת כהונתו. קבוצת העותרים – בהם ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון – טענה כי מדובר במהלך שנועד לאפשר הדחה פוליטית של היועצת המשפטית המכהנת, עו"ד גלי בהרב־מיארה, ומבקשת את ביטול החלטת הממשלה כולה.

העותרים, אישים בכירים בעברם ממערכות הביטחון, המשפט, האקדמיה והשירות הציבורי, הפנו את עתירתם כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, היועצת המשפטית לממשלה, וכן כלפי הממשלה עצמה. לדבריהם, ההחלטה שנתקבלה מהווה ניסיון לעקוף את ההסדרים המעוגנים בהחלטת ממשלה 2274 משנת 2000, אשר קובעים מנגנון מקצועי, בלתי תלוי ושקוף למינוי ולפיטורי יועץ משפטי לממשלה.

בעתירה נטען כי המהלך נולד ממניעים זרים – בראשם מצבו האישי של ראש הממשלה, המצוי בעיצומו של הליך פלילי, לצד רצון לקדם "יועץ נוח" במקומה של היועצת המכהנת. עוד נמסר כי השר לוין פעל ללא סמכות ראויה, תוך עקיפת ועדות מקצועיות והליכי ייעוץ מחייבים. העותרים הדגישו כי קידום המהלך בוצע בחופזה, ללא שקיפות, ותוך ניגוד עניינים מובנה.

העותרים הצביעו על כך שההחלטה נעשתה תוך התעלמות מהמלצות ועדת שמגר, אשר התוו את עקרונות העצמאות של מוסד היועץ המשפטי, ותוך התעלמות מפסיקה קודמת של בג"ץ בעניין פיטורי יועצים משפטיים. לפי דבריהם, מדובר בפגיעה במבנה החוקתי הקיים ובהפרת עקרונות בסיסיים של הפרדת רשויות, שלטון החוק ומינהל תקין.

עוד עולה מן העתירה כי לא התקיים כל דיון מוסדי מקדים בין זרועות השלטון הרלוונטיות טרם קבלת ההחלטה, וכי מדובר ב"מחטף חוקתי" שבוצע במסווה של הסדרה מינהלית. נטען כי מדובר במהלך בעל השפעות רוחב מערכתיות, אשר עשוי לאפשר בעתיד לכל ממשלה להדיח יועץ משפטי מכהן מטעמים פוליטיים בלבד.

במסגרת העתירה התבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שימנע את כניסת ההחלטה לתוקף עד למתן פסק דין סופי. כן נתבקש צו על תנאי שיחייב את המשיבים לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה בשל פגמים מהותיים שנפלו בהליך קבלתה, לרבות ניגוד העניינים, חריגה מסמכות ופגיעה בעקרונות שלטוניים מוגנים.

בעתירה צוין גם כי ההחלטה נועדה להשתלב במהלך רחב יותר של שינויים מבניים במערכת המשפט, שמקדמת הממשלה במקביל – לרבות יוזמות חקיקה שנועדו לשנות את שיטת מינוי השופטים והגבלת סמכויות הביקורת השיפוטית. בהקשר זה טענו העותרים כי מהלך הדחת היועצת הוא נדבך נוסף בתהליך פוליטיזציה של מוסדות מקצועיים.

ההליך ממתין לעיון ותגובה ראשונית של בג"ץ, וטרם הוחלט אם ייקבע דיון דחוף בעתירה. העותרים חזרו והדגישו כי ההכרעה בעתירה חיונית לשם שמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי, הריסון השלטוני ותקינות עבודת הרשות המבצעת.