בעל עסק למטבחים נקנס ב-30 אלף ש"ח בגין אי תשלום שכר מינימום לעובד

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים גזר באחרונה קנס בסך 30,000 שקלים על בעל עסק עצמאי בתחום המטבחים, לאחר שהורשע בשתי עבירות של אי תשלום שכר מינימום לעובד שהועסק על ידו במשך כחודשיים. בית הדין הדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות עובדים כחלק מהותי מתפיסת הצדק החברתי והמשפטי.

השופט דניאל גולדברג, שדן בתיק, קבע בפסק דינו כי יש לראות בעבירה מעין זו משום הפרה חמורה של חובות בסיסיות המוטלות על מעסיקים, ובה בעת ביטוי ליחסי כוח בלתי שוויוניים. לדבריו, "הערך המוגן על ידי העבירה הוא ההבטחה לקיום בכבוד לאדם העובד, ומניעת מצב דברים שבו החברה וכלכלתה מבוססות על ניצול מצוקה אנושית, המתבטא בהעסקת עובדים בתנאים הנופלים מהמינימום שנקבע בחוק".

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם נמנע מלשלם לעובדו את מלוא שכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, תשמ"ז–1987, במשך תקופה של כחודשיים. המדינה, באמצעות התביעה, ביקשה להטיל קנס משמעותי בטווח של 30,000–50,000 שקלים, תוך הדגשה שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד המוגנות במשפט העבודה.

מנגד, במסגרת טיעוני ההגנה לעונש, טען הנאשם כי גובה הקנס המבוקש חורג ממה שנדרש לצרכי הרתעה, במיוחד בשים לב לכך שמדובר בסכום נמוך יחסית של שכר שלא שולם. הוא הוסיף כי מצבו הכלכלי בכי רע, וכי הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון מתקדמים, דבר שיש בו כדי להצדיק הקלה משמעותית.

בית הדין שקל את טענות הצדדים וציין כי אמנם העבירה חמורה, אולם יש לבחון אותה גם ביחס לפסיקה קודמת: במקרים שבהם הוכח כי הופרו זכויותיהם של מספר עובדים במשך תקופות ממושכות, הוטלו קנסות כבדים בשיעור של עד 60% מהתקרה הקבועה בחוק. במקרה הנדון, לעומת זאת, מדובר באירוע חד-פעמי, כלפי עובד בודד, בהיקף כספי מוגבל.

בנסיבות העניין, ולאחר בחינה של כלל השיקולים, קבע בית הדין מתחם ענישה הולם שבין 22,600 ל-50,000 שקלים, וגזר על הנאשם קנס בסך 30,000 שקלים, אשר ישולם בפריסה של 15 תשלומים חודשיים. סכום זה מהווה כ-13.3% בלבד מהקנס המרבי הקבוע בדין, העומד כיום על 226,000 שקלים.

בנוסף לקנס, הטיל בית הדין על הנאשם התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך שלוש שנים. נקבע כי אם יפר את ההתחייבות, יידרש לשלם קנס נוסף במלואו – 226,000 שקלים – ללא צורך בהליך פלילי נוסף.