אכזבה של אישה הפכה למאבק משפטי כאשר הוריה החליטו להעניק את המשק שלהם במושב במתנה לאחותה. כשהרגישה נבגדת, תבעה את שלושתם בטענה שהובטח לה במסמך מ-2006 כי המשק, יחד עם הקרקע שמסביב, שייך לה ולבעלה. השופטת המוערכת מבית המשפט למשפחה בקריית גת, פאני גילת כהן, קיבלה חלקית את תביעתה, והעניקה לה חלק מהמבוקש, בכפוף לנהלי רשות מקרקעי ישראל.
הסיפור משנות ה-90, כאשר הבת ובעלה הקימו קרוואן לגור במשק של הוריה. כשמשפחתם גדלה עם לידת ילדיהם, ההורים הציעו סיוע בבניית בית מגורים על דונם אדמה. לטענת הבת, היא ובעלה הסכימו להתיישב שם רק משום שהוריה הבטיחו שהבית והחצר המקיפה אותו יהיו שלהם. לתמיכה בטענתה היא הציגה פתק שלכאורה נכתב על ידי אביה בשנת 2006, לפיו הקרקע שעליה נבנה בית בתם, בגבולות 1 דונם, לא תהיה כפופה בעתיד לעניינים הקשורים בירושה.
עם זאת, במהלך השנים קיבלו ההורים את ההחלטה להעביר את כל המשק לבת נוספת. הדבר גרם לקרע בתוך המשפחה והוביל בסופו של דבר להגשת תביעה בינואר 2018. התובעת ובעלה סברו שהגיעה העת לאכוף את ההתחייבות שניתנה בשנת 2006 ולהפריד את מגרשם מהמשק, תוך רישום רשמי על שמם.
ההורים והאחות אמנם לא התנגדו לחלוקת המגרש, אך הם התעקשו כי הדבר ייעשה בהתאם לנהלי רמ"י ועל חשבון הבת ובעלה. עוד טענו כי לפתק משנת 2006 אין ערך משפטי, שכן חסר תאריך, חתימה ופורמליות ראויות.
השופטת גילת-כהן דחתה בסופו של דבר את הטענה כי הושג הסכם בין הבת להוריה להקצאת חלק מסוים בקרקע מהמשק כולו. במקום זה נקבע כי לבת ולבעלה ניתנה הזכות לבנות בית ותו לא. השופטת גם דחתה את משמעות הפתק משנת 2006, בסברה שהוא נכתב כלאחר יד ולא רשמי, ללא כוונה ליצור חוזה מחייב. זה נתפס כניסיון להבטיח לבת את חלקה בבית מתוך אהבה ורצון טוב מאביה.
גם אם הפתק נכתב על ידי האב, השופטת קבעה כי יש לפרש את תוכנו בהקשר של היחסים החמים בתוך המשפחה דאז. ההורים העניקו סיוע כספי לפרויקט הדיור של בתם, אך הדבר לא הקים התחייבות חוזית. כמו כן, השופטת גילת-כהן הדגישה כי כל הסכם פנים-משפחתי להקצאת שטח מסוים אינו יכול לעקוף את נהלי רמ"י, שהגבילו את החלוקה ל-500 מ"ר בלבד.
עקב כך פסקה השופטת לטובת התובעים לפצל את המגרש עליו נבנה ביתם, בשטח של 500 מ"ר. עם זאת, כאשר העלויות הנלוות לכך יוטלו עליהם בלבד. עוד ציינה השופטת כי בכפוף ובהסכמת רמ"י ובהתחשב באילוצים תכנוניים, התובעים יכולים להגדיל את השטח המחולק ל-690 מ"ר לכל היותר. כמו כן, כמו כן היא חייבה אותם לשאת בהוצאות המשפט של הוריה ואחותה, בסך 60 אלף שקל.
מקרה זה מדגיש את המורכבות של הדינמיקה המשפחתית ואת המורכבויות של סכסוכי רכוש, ומשמשת תזכורת לחשיבותם של הסכמים ברורים ופורמליים בענייני בעלות על רכוש, במיוחד בתוך משפחות, כדי למנוע אי הבנות ועימותים אפשריים.
留言