top of page

השופטת איריס לושי-עבודי בוחנת האם התקיים דיווח נאות על זכויות במקרקעין במסגרת תיק פש"ר

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • 2 באפר׳
  • זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 12 באפר׳

מאת: שלמה בן ברוך

בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בבקשת הנאמן לבטל צו הפטר שניתן לחייב במסגרת הליכי חדלות פירעון, בטענה כי נמנע מלדווח על זכויותיו בנכס מקרקעין בתל אביב. השופטת איריס לושי-עבודי בצילום), אשר דנה בבקשה, בחרה לנהוג בזהירות שיפוטית נוכח התשתית העובדתית והמשפטית הסבוכה שנפרשה בפניה, והעדיפה גישה מידתית המאזנת בין מכלול השיקולים.


צו ההפטר, אשר ניתן ביום 20.7.2023, הוענק לחייב, יהונתן פלד, לאחר שזה עמד במלוא תנאי תוכנית הפירעון שאושרה בעניינו כשנה קודם לכן. את החייב מייצג עו"ד עדי אלבוים (בצילום) הידוע בגישתו העניינית, הדקדקנית והישירה. יצוין, כי טרם הוגשה תגובה מטעם החייב, אולם לדברי מייצגו, עו"ד אלבוים, נושא הזכויות דווח בזמן אמת לנאמן.


מנגד, טוען הנאמן בתיק הפש"ר, כי כשנה לאחר מתן ההפטר, עלה בפניו לראשונה, כי החייב נמנע מלדווח על זכויותיו בנכס מקרקעין בתל אביב, אותן הוא מחזיק יחד עם מספר רב של יורשים נוספים. לטענתו, מדובר בזכויות אשר החייב ידע על קיומן, ובחר שלא לדווח עליהן.


השופטת לושי-עבודי נדרשת להכריע, לפתחו של מי רובצת האחריות לגבי אי הדיווח על קיומן של אותן זכויות – לתיק הפש"ר. קרי, האם החייב אכן דיווח אולם הדבר חמק מעיניו של הנאמן או שמא מדובר בנסיבות אחרות.


השופטת ציינה, כי אף כאשר עולה חשש לאי-גילוי מלא, יש לבחון את המקרה הקונקרטי, על מלוא נסיבותיו. קרי, יש לבחון נסיבותיו של המקרה הספציפי, כולל כמובן הטענה לדיווח בזמן אמת. לדבריה, לא כל ליקוי טכני עולה לכדי הסתרה בזדון, ויש לבחון האם במקרה זה, פעל החייב בתום לב ובגילוי מלא.


ערעור על תוקפו של צו הפטר לפושט רגל הינו מקרה יוצא דופן בהליכים מן הסוג הנדון, ומעורר שאלות משפטיות מעניינות, הן בנוגע לזכויותיו של ציבור הנושים הן בנוגע לזכויותיו של החייב הפרטי.

Comments


bottom of page