הבן טען: ההורים התגרשו – וניסה לשלול מהאם זכויות בירושה על בית המגורים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש בן נגד אמו, במסגרתה ביקש לקבוע כי הוריו היו גרושים ערב מות אביו – ולשלול מהאם זכויות ירושה. ההליך התברר בפני השופטת לורן אקוקה (בצילום), אשר הדגישה כי לא התקיים הליך של התרת נישואין בין בני הזוג וכי אין תוקף משפטי לסטטוס של "גרושים" רק מכוח הסכם שנחתם ביניהם.

בתביעה שהוגשה בספטמבר 2023, טען הבן כי אביו, שהיה יהודי, נישא לאימו – שאינה יהודייה – בטקס אזרחי בקפריסין בשנת 1989. השניים עלו לישראל בשנת 1990. בשנת 2001 חתמו ההורים על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט, אך לא פתחו בהליך של התרת נישואין בהתאם לדין. לדבריו, היה מקום לראות את בני הזוג כגרושים לכל דבר ועניין, ולכן ביקש מבית המשפט לקבוע כי אמו אינה זכאית לרשת את אביו המנוח.

השופטת לורן אקוקה קבעה כי דין התביעה להידחות, בהיעדר הליך של התרת נישואין בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט–1969. היא הדגישה כי "הליך של התרת נישואין אינו הליך של מה בכך, ואין די בכך שציינו השניים בהסכם ביניהם על כוונתם להשלים את ההליך כדי להביא להתרת הנישואין". לדבריה, רק הליך פורמלי שמוסדר בבית המשפט המוסמך יכול להביא לניתוק הקשר הזוגי באופן משפטי.

השופטת הוסיפה: "לו אכן היה הליך של התרת נישואין, הרי ממילא לא היה נדרש הסעד המבוקש כסעד הצהרתי". עוד נקבע כי אין כל מסמך המלמד שהצדדים פעלו להשלים את ההתרה בפועל, ומשכך – אין אפשרות להכיר במעמדם כגרושים.

עוד נכתב בפסק הדין כי "בית המשפט כאן לא יידרש להליך של 'סעד הצהרתי לתוקפם של התרת הנישואין של המנוח והנתבעת' שכלל לא נולד", וצוין כי רישום הסכם הגירושין והענקת תוקף שיפוטי לו – אינם תחליף להליך ההתדיינות הנדרש בחוק.

בסיכומו של דבר, קבעה השופטת לורן אקוקה כי האם לא איבדה את מעמדה כבת זוג של המנוח לפי הדין, ומשכך – זכאית לזכויותיה מכוח דיני הירושה. התביעה נדחתה במלואה.