לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ: "בטלו את התיקון לחוק בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק ששינה את אופן בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, או לחלופין לקבוע כי השינוי לא יחול על מינוי הנציב הבא. בעתירה נטען כי התיקון הופך את בחירת הנציב למהלך פוליטי מובהק, וכי הוא מהווה "מוות איטי ובטוח" לעצמאות מערכת המשפט ולאי-תלות השופטים.

עד לתיקון, נבחר הנציב על ידי הוועדה לבחירת שופטים, בהמלצה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. מאז הקמת התפקיד ב-2003 ועד היום כיהנו בו שופטים בדימוס של בית המשפט העליון: טובה שטרסברג-כהן, אליעזר גולדברג, אליעזר ריבלין ואורי שהם. מאז מאי 2024 התפקיד אינו מאויש, על רקע מחלוקת בין שר המשפטים יריב לוין לבין השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית בנוגע למינוי.

התיקון לחוק קובע כי ועדה בראשות שר המשפטים תבחר את הנציב. הוועדה תכלול שבעה חברים: שלושה נציגי קואליציה (שר המשפטים, שר העבודה וחבר כנסת שייבחר על ידי יו"ר הכנסת), שני שופטים בדימוס (אחד מטעם שופטי העליון ואחד מטעם נשיאי בתי המשפט המחוזיים), דיין בדימוס (שייבחר על ידי הרבנים הראשיים, מה שמעורר חשש לנטייה פוליטית) ונציג הסנגוריה הציבורית. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תתקבל ברוב של ארבעה קולות.

לשכת עורכי הדין טוענת כי השיטה החדשה עלולה להוביל למינוי נציב המזוהה עם גורמים פוליטיים, שישתמש בסמכויותיו הרחבות באופן מוטה ולא מקצועי. "נציב כזה יוכל להטיל אימה על שופטים, להרתיע אותם מפסיקה אובייקטיבית ולהכריח אותם לשקול שיקולים פוליטיים – כמו זהות הטוענים והקשרם לשלטון – מחשש לפגיעה אישית", נכתב בעתירה. לדברי הלשכה, מספיק שימוש נקודתי ולא ענייני בסמכויות הנציב "למען יראו וייראו" כדי לערער את אמון הציבור בביקורת החיונית שהנציבות אמורה לספק.

העתירה מדגישה כי התיקון פוגע בעקרון אי-תלות השופטים, המעוגן בחוק יסוד: השפיטה, ובזכות השופטים להליך הוגן לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. "התיקון סותר את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ואת ערכי הכרזת העצמאות", נטען, "גם אילו נחקק כחוק יסוד, הוא לא היה עומד במבחן". הלשכה מוסיפה כי החוק "נתפר" כדי לאפשר לשר לוין לעקוף את הצורך בהסכמה עם השופט עמית, ולהעניק לקואליציה שליטה במינוי הנציב הבא.