אוכל טוב, חיוכים על הבר ומחירים גבוהים בלוינסקי: רחובות עמוסים ופחי אשפה שלא עושים הנחות

מאת: שלמה בן ברוך

לקראת השעה חמש בערב, כששוק לוינסקי מתקרב לסוף יום העבודה, הרחובות נותרים מלאים ברעש ובלגן, ומשאיות הניקיון עוד לא הספיקו לפנות את שאריות היום. בתוך כל הכאוס הזה מתחיל להיווצר וייב תוסס, ובדיוק אז קבעתי עם חברי הוותיק, ארז בוטל, לשתות ולאכול על הבר במסעדת "אוזריה". העדפנו לשבת בבר המשקיף לתוך המסעדה – רק כדי לא לראות מה קורה ברחוב.

כשאביבית פריאל אביחי דמיינה את המסעדה שלה, היא חשבה על מקום שכיף לבלות בו: אווירה ים־תיכונית לא מחייבת, אוכל טעים, מוזיקה שמחה ועיצוב פשוט. החלונות הגדולים באוזריה משקיפים על רחובות השוק הצבעוניים שבדרום תל אביב – אזור מיוחד, אך מוזנח ולא תמיד נקי.

מבחינת אוכל, תמצאו כאן מנות טובות ומוכרות שאפשר לפגוש גם במקומות אחרים בעיר. בתפריט מגוון ושפע אפשרויות להזמנה – אנחנו, למשל, בחרנו בלחם הבית, סביצ'ה חצילים, סלט וכריך עם טונה, והתפנקנו באוזו כדי להשלים את החוויה. ההבדל טמון בשירות הלבבי ובאווירה התוססת, שמזכירים את החזון המקורי של אביבית. בכל הנוגע למחירים, הם לא תמיד יתאימו לכל כיס, וכמו בהרבה מסעדות באזור תוסס זה – מדובר בהחלטה אם אתם מוכנים לשלם קצת יותר עבור החוויה.

הנקודה המאתגרת היא עניין החניה. פחי אשפה תעשייתיים תופסים את המקומות המסומנים בכחול־לבן, והסביבה לא תמיד מרגישה הכי נקייה ומסודרת. בעיר יש עוד שפע מסעדות לוהטות ותוססות שמתאימות לכל רמת תקציב, ויכולות להציע חוויה נעימה לא פחות (ובמקרים רבים, עם חניה נוחה יותר).

בסופו של דבר, אם אתם אוהבים את הווייב הפחות מלוטש של דרום תל אביב ומוכנים לזרום עם בלגן קל, כנראה שתיהנו מצוות מקסים, מוזיקה כיפית ואוכל מספק. העיקר הוא להגיע עם ציפיות ריאליות ולבחור אם החוויה משתלבת היטב במצב הרוח ובתוכניות שלכם.