הקרב על רווחי הפיצויים: שתי עובדות לשעבר תבעו את ארגון הג'וינט

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן במחלוקת עקרונית הנוגעת לבעלות על רווחים שנצברו בקופות פיצויי פיטורים לאורך שנות עבודה. במרכז ההליך עמדה השאלה האם רווחים שנצברו מעבר לחבות הפיצויים הקבועה בחוק שייכים לעובד או למעסיק עם סיום יחסי העבודה.

בפני השופט משה וילינגר נדונה תביעה שהגישו שתי עובדות ותיקות לשעבר בארגון הג'וינט. פסק הדין עסק בפרשנות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובהשלכותיו על כספים שנצברו בקופות פיצויים במקומות עבודה שבהם ההסדר הקבוע בסעיף אינו חל.

התובעות, רחל פז ונילה אלקיים, הועסקו במשך שנים רבות בארגון הג'וינט ובגופים שפעלו במסגרתו. לאחר סיום עבודתן קיבלו פיצויי פיטורים ותשלומי פרישה נוספים, אולם טענו כי הארגון קיזז, שלא כדין, רווחים שנצברו בקופות הפיצויים שלהן במהלך תקופת ההעסקה.

לטענת התובעות, הוראות חוק פיצויי פיטורים אינן מאפשרות למעסיק לנכות או לקזז את הרווחים שנצברו בקופות מעבר לסכומי הפיצויים המגיעים לעובד. לדבריהן, הכספים שנצברו בקופות הפיצויים נועדו לטובת העובד בלבד, ולכן לא ניתן להביאם בחשבון במסגרת חישוב תשלומי הפרישה המוגדלים.

מנגד, ארגון הג'וינט טען כי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים לא חל על התובעות, ולכן הכספים שנצברו בקופות הפיצויים מהווים למעשה חיסכון של המעסיק. לטענת הארגון, משהעובדות קיבלו את מלוא פיצויי הפיטורים על פי דין, היה רשאי לבצע את ההתחשבנות בהתאם לנהלים הנהוגים בארגון.

מהנתונים שהוצגו בבית הדין עלה כי רחל פז קיבלה פיצויי פיטורים סטטוטוריים בסך 817,144 שקל, לצד פיצויים מוגדלים בסך 314,083 שקל. במסגרת החישוב הביאה הנתבעת בחשבון רווחים בסך 333,517 שקל, שנצברו לאורך השנים בקופת הפיצויים והועברו לרכיב התגמולים בפוליסה.

בעניינה של נילה אלקיים נקבע כי עם סיום עבודתה קיבלה פיצויי פיטורים סטטוטוריים בסך 476,070 שקל. בקופת הפיצויים שלה נצברו 617,397 שקל, ובהם רווחים בסך 141,327 שקל. בנוסף, שולמו לה פיצויים מוגדלים בסך 193,924 שקל, בהתאם להסדרי הפרישה בארגון.

בפסק הדין קבע השופט וילינגר כי בהיעדר תחולה של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הכספים שנצברו בקופת הפיצויים, לרבות הרווחים שנוצרו לאורך השנים, מהווים חלק מחיסכון המעסיק. עוד נקבע כי כאשר סכום הצבירה עולה על חבות הפיצויים הקבועה בחוק, רשאי המעסיק להביא את העודף בחשבון במסגרת ההתחשבנות.

עו"ד עדי אלבוים (בצילום), מומחה לדיני עבודה, אמר: "פסק הדין מחדד את חשיבותם של ההסדרים החלים על כספי פיצויי פיטורים ואת המשמעות המשפטית של סעיף 14 לחוק. כאשר ההסדר אינו חל, עשויה להתעורר מחלוקת באשר לבעלות על הרווחים שנצברו בקופת הפיצויים. במקרה זה קבע בית הדין כי הרווחים שנצברו בקופה אינם חלק מזכויותיהן של העובדות, ולכן ניתן היה להביאם בחשבון במסגרת ההתחשבנות שערך המעסיק עם סיום יחסי העבודה".

עוד נקבע כי הנתבעת הייתה רשאית לפעול בהתאם לנהליה ולהביא בחשבון את הסכומים העודפים שנצברו בקופות לצורך חישוב הפיצויים המוגדלים. בית הדין קבע כי לא נפל פגם באופן ההתחשבנות שביצע הארגון וכי טענות התובעות אינן מצדיקות התערבות בדרך שבה חושבו זכויותיהן.

בסופו של דבר, דחה בית הדין את התביעות במלואן. השופט וילינגר חייב את נילה אלקיים לשלם לארגון הג'וינט הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל, ואת רחל פז לשלם הוצאות ושכר טרחה בסך 6,000 שקל. 23852-11-22

מאבק על כספי הפיצויים: הג'וינט קיזז רווחים מקופות הפיצויים של שתי עובדות לשעבר