הפרס על מציאת מג'די חלבי ז"ל: עורכי הדין גרפו מיליונים, המוצאים קיבלו פחות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע בסכסוך המשפטי בין משרד עורכי הדין לבין בני משפחת קוזלי ואחרים, בפרשה שעסקה בחלוקת כספי הפרס שהוענק עבור מציאת גופתו של החייל מג'די חלבי ז"ל. המחלוקת נסובה סביב חלוקת הפרס בין הצדדים המעורבים ותשלום שכר הטרחה לעורכי הדין שליוו את ההליך המשפטי מול המדינה.

לאחר מאבק משפטי ממושך בין עורכי הדין, המוצאים והמשקיע, הכריע בית המשפט כיצד יחולקו 38,770,000 ש"ח שהובטחו למוצאי הגופה. פסק הדין, שניתן על ידי השופט סארי ג'יוסי, קבע כי שכר טרחת עורכי הדין ישולם מהסכום הברוטו, בעוד שהמוצאים ייאלצו להסתפק בסכום נמוך משמעותית מהמצופה.

הפרס הכספי שהובטח למי שיאתר את החייל הנעדר עורר מחלוקת בין מספר גורמים. קבוצת תובעים, ובהם משרד עורכי הדין והמשקיע סלאח מחמוד ג'בארין, דרשו את חלקם בפרס בהתאם להסכמים שנחתמו עם המוצאים – הנתבעים איברהים קוזלי, חאדר קוזלי וסובחי קוזלי. הדיון נסוב סביב השאלה האם שכר הטרחה של עורכי הדין וחלקו של ג'בארין ישולמו מהברוטו (כפי שטענו התובעים) או מהנטו לאחר ניכויי מס (כפי שטענו הנתבעים).

התובעים טענו כי הנתבעים חתמו על מספר הסכמים מחייבים, בהם התחייבו להעביר שכ"ט בשיעור של 15% מהברוטו. בנוסף, נטען כי הנתבעים התחייבו להעביר 30% מהפרס לג'בארין, שמימן את ההליכים המשפטיים. לטענת התובעים, הנתבעים ניסו להתחמק מהתחייבויותיהם בטענה שהסכומים צריכים להיות מחושבים מהנטו לאחר ניכוי מס.

מנגד, הנתבעים טענו כי ההסכמים חלים רק על הסכום הנטו – כלומר, רק על הסכום שיקבלו בפועל אחרי ניכויי המס. לטענתם, בעת חתימת ההסכמים, לא היה ידוע כי ינוכה מס כה משמעותי מהפרס, ולכן הפרשנות הנכונה היא ששכר הטרחה והתשלומים צריכים להיגזר מהנטו.

השופט ג'יוסי דחה את טענות הנתבעים וקבע כי שכר הטרחה יחושב מהברוטו לפני ניכויי המס. בנוסף, נקבע כי ג'בארין אכן זכאי ל-30% מסכום הברוטו, בהתאם להסכם מימון מאוחר יותר. השופט הבהיר כי "אין מדובר בטעות בכדאיות העסקה", וכי הנתבעים היו מודעים לסיכון המס אך לא דרשו לכלול אותו בהסכמים.

עם זאת, התביעה שכנגד של ג'בארין בגין רשלנות מצד התובעים נדחתה, ונקבע כי הוא לא הצליח להוכיח רשלנות בניסוח ההסכמים או בניהול ההליכים.

לאחר ניכויים משמעותיים, היתרה שהגיעה לשלושת המוצאים הייתה 5,628,485 ש"ח בלבד, סכום שנחלק ביניהם שווה בשווה. כל אחד מהמוצאים – איברהים קוזלי, חאדר קוזלי וסובחי קוזלי – קיבל כ-1.87 מיליון ש"ח בלבד. זאת, לעומת הציפייה המקורית לחלוקה שוויונית של פרס בגובה כמעט 39 מיליון ש"ח.

לעומת זאת, עורכי הדין קיבלו כ-6.8 מיליון ש"ח, בעוד ג'בארין זכה לנתח של כ-11.6 מיליון ש"ח. מנגד, רשות המיסים ניכתה כ-14.7 מיליון ש"ח מסכום הפרס.

הכרעת הדין שינתה לחלוטין את ציפיות הצדדים. המוצאים קיוו לקבל סכום משמעותי, אך לאחר ניכויים שונים הם הסתפקו בפחות משני מיליון שקלים כל אחד. ג'בארין אמנם זכה בנתח גדול מהפרס, אך תביעתו הנוספת נדחתה והוא לא קיבל את הפיצוי הנוסף שדרש.

המדינה, שהתנגדה לתשלום הפרס, נאלצה לשאת במלוא העלות, למרות ניסיונותיה לערער על חיובה. מנגד, עורכי הדין קיבלו את שכרם מהברוטו בהתאם להכרעת בית המשפט.

בית המשפט הצליח להכריע במחלוקת מורכבת, ולמעשה יצר פסיקה עקרונית באשר לחישוב שכר טרחה ולתוקפם של חוזים פיננסיים במקרים דומים.