top of page

בי"ח וולפסון נגד קופ"ח לאומית: פיצוי מיליון שקל ליורשי התינוק שנפטר אחרי ניתוח קיסרי


לבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופטת קרן שמש, הוגשה תביעה מטעם מדינת ישראל – כבעלים וכמחזיקה של המרכז הרפואי על שם אידית וולפסון – נגד קופת חולים לאומית שירותי בריאות. עילת התביעה היא טענה לרשלנות רפואית במטופלת הסובלת מסכיזופרניה כרונית.

 

הגשת התביעה באה לאחר הליך שהתנהל בין המטופלת לבין בית החולים, בטענה לרשלנות רפואית במסגרת היריון ולידה. ההליך הסתיים בתוצאה טראגית: המטופלת עברה ניתוח קיסרי דחוף, ולאחריו נפטר התינוק שנולד כעבור מספר שעות. המטופלת ואבי היילוד הגישו תביעה נגד בית החולים, וההליך הסתיים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת זו, שולם להורי היילוד פיצוי כולל בסך 1,000,000 שקל.

 

התביעה הנוכחית היא תביעת שיפוי, במסגרתה דורש בית החולים מקופת החולים לאומית לשפות אותו בגין סכום הפיצוי ששולם ליורשי היילוד. בית החולים טוען כי התנהלות קופת החולים במהלך מעקב ההיריון הייתה רשלנית וגרמה לתוצאה המצערת.

 

לטענת בית החולים: "הצוות המטפל היה מודע לכך שהאישה הזניחה את בריאותה באופן שסיכן את חייו של העובר. לפיכך, נטען כי היה על קופת החולים לפעול מבעוד מועד למינוי אפוטרופוס לגוף בעניינה של המטופלת ולהביא להגדרתה כחסויה וכמי שאינה כשירה לקבל החלטות על גופה".

 

מנגד, קופת החולים טענה כי "לא נפל כל פגם בטיפול במטופלת, ולפיכך לא רובצת לפתחה כל רשלנות או אחריות בגין האירועים. בנוסף, נטען כי לא היה מקום למינוי אפוטרופוס למטופלת בשלב מוקדם של ההיריון ולא היתה כל חובה על קופת החולים לפעול כאמור".

 

לאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה הסכימה התובעת למינוי מומחים מטעם בית המשפט, ואילו הנתבעת התנגדה לכך. לאחר קבלת עמדות הצדדים, מונו מטעם בית המשפט מומחה בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, פרופ' יוסי עזרא, ומומחה בתחום הפסיכיאטרי, פרופ' רמי אהרונסון.


בחוות הדעת מטעם פרופ' עזרא נערכה סקירה של מהלך ההיריון, ונקבע לראשונה כי בניגוד לאמור בחוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים, ובניגוד להנחה על-פיה פעל בית החולים, גיל ההיריון של המטופלת היה מוקדם יותר מהגיל שצוין בגיליון הרפואי בטעות. בנוסף, "בין הצדדים נערכו בדיקות בניסיון לשכנע את התובעת כי אין בסיס לתביעה".


בהמשך להליך המשפטי, התובעת הסכימה לקבל את קביעות המומחה מטעם בית המשפט והחליטה להפסיק בניהול ההליך, ובכך הסכימה לדחיית התביעה. השופטת שמש ציינה כי בכך תרמה התובעת לחיסכון בזמן ובמשאבים של הצדדים, מה שהוביל למניעת הוצאות נוספות. "לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול הנתונים שעמדו בפניי, והעובדה שהתובעת הסכימה לדחיית התביעה", פסקה השופטת שמש הוצאות בסכום מופחת של 25,000 שקל.


השורה התחתונה: השופטת קרן שמש נוהגת בגישה מקצועית ועניינית, יעילה מאוד, שמה לב לכל פרט ומאזינה בקפדנות לצדדים ומפגינה יכולת הבנה משפטית מעמיקה. היא שואפת לסיים את ההליכים ביעילות, תוך שמירה על הוגנות וצמצום בזבוז זמן ומשאבים.

0 תגובות

Comments


bottom of page