מאת: מגזין בית המשפט
בתיק ירושה שהוגש לאחרונה, לבית המשפט למשפחה בעניין סכסוך שבו היו מעורבים שבעה אחים ממוצא פרסי, אחד מהם מתגורר באיראן. התובע, המתגורר באיראן, ביקש לבטל את הצוואה שהותירו הוריהם המנוחים בישראל, בטענה לחוסר הבנת השפה העברית. למרות המתיחות הפוליטית בין שתי המדינות, המקרה הדגיש את הנסיבות הייחודיות שאפשרו לאזרח איראני להשתתף בהליך אזרחי בישראל, ושפך אור על המורכבות של עניינים משפטיים חוצי גבולות.
אביהם של שבעת האחים נפטר בישראל בשנת 1996 כשהוא מותיר אחריו צוואה. שש שנים לאחר מכן נפטרה גם האם מבלי שהותירה צוואה. במאי 2009 ניתן צו לקיים את צוואתו של האב ולאחריו צו ירושה נוסף לאם. באותה עת חתם התובע, המתגורר באיראן, יחד עם חמישה אחים נוספים, על תצהיר לטובת האח השביעי, שהוכרז כיורש היחיד של עזבון הוריהם.
אולם באפריל 2019, בסיוע בנו שעלה לישראל, הגיש האח המתגורר באיראן תביעה נגד הסדר הירושה. הוא טען כי לא הבין עד הסוף את תוכנם של המסמכים בעת החתימה בשל מחסום השפה העברית.
השופט יהורם שקד ניהל את התיק ודחה את טענות התובע. השופט קבע כי לא מצא ראיות המצביעות על כך שנעשה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים או שהועלו טענות חסרות בסיס. בנוסף, הדגיש כי האשמותיו של התובע במרמה מצד עורך הדין ויתר האחים היו מופרכות ומשמיצות.
השופט הדגיש את הנסיבות החריגות סביב השתתפותו של אזרח איראני בהליך אזרחי ישראלי. בעוד שפרטי אופן התנהלות ההליך אינם נחשפים מסיבות ביטחוניות, ידוע כי חלק מהפעולות בוצעו על ידי בנו של התובע, שעלה לישראל. במהלך השנים, יהודי איראן הצליחו להגיע לישראל דרך מדינה שלישית, תוך שימוש בתעודת מעבר מיוחדת כדי להימנע מהחתמת דרכונם האיראני של ביקורת גבולות ישראלית.
מעבר לסכסוך המשפחתי, תיק ירושה חריג זה מעלה את המודעות למורכבות הכרוכה בהליכים משפטיים חוצי גבולות. למרות הפעולות האיבה הפוליטיות והסגר המוחלט בין איראן לישראל.
סוף סיפור: טענת התובע לזיוף חתימתו קרסה, השופט יהורם שקד קבע , כי התובע ידע על מה הוא חותם, והחתימות על המסמכים אותנטיות והורה על דחיית התביעה וחיוב התובעים בשכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
Comments