top of page

הורות לאחר המוות: האם יש להתיר לתובעת להרות מזרעו של מי שנטען להיות בן זוגה?



פסק הדין מסקרן ניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב על-ידי השופט (בצילום) יהורם שקד, בעניינו של גבר, אשר הלך לעולמו בגיל 42 לפני שנתיים. טרם פטירתו ובהיותו מורדם ומונשם, נלקח מגופו זרע לצורך הפרייה עתידית.


בחייו ובטרם ההתסבוכת הרפואית שהביאה למותו, ניסו האישה והמנוח להרות כדרך הטבע ומשלא צלחה דרכם, הם ביקשו להיעזר לשם כך במומחים, בבדיקות ובטיפולים. האישה והמנוח הכירו בשנת 2018 והם התגוררו יחדיו בדירות שכורות תחת קורת גג אחת, עד לפטירתו.


במהלך 2022 החל הגבר להתלונן על קוצר נשימה ולאחר בדיקות שעשה מצבו התדרדר, ופנה לבית החולים איכילוב שם אושפז למשך 10 ימים.


בהיותו מאושפז בבית החולים, פנו אבי המנוח ואחות המנוח לבית משפט בבקשה למינויים כאפוטרופוסים על המנוח. במסגרת הבקשה שהגישו, הם הצהירו על הרכב משפחתו של המנוח "בזוגיות" וציינו את קרבתה של האישה למנוח שכתובתה היא כתובת מגוריהם המשותף של הזוג. הם ביקשו ומונו כאפוטרופוסים על גופו של המנוח.


בהמשך, נלקח זרע מגופו של המנוח, בהסכמת משפחת המנוח. הבקשה לנטילת הזרע נחתמה על ידי האישה כבת זוגו של המנוח במעמד המשפחה.


לאחר פטירתו, האישה והמשפחה באו בדברים בעניין השימוש בזרעו של המנוח ובעניין ירושתם את המנוח ולשם כך, ניסחו המשפחה שלושה מסמכים אותם שלחו לאישה לחתימתה: הסכם בין יורשים, הסכם בעניין קטין ותצהיר הסתלקות. 


לאחר שהאישה סירבה לחתום על המסמכים, עתרה האישה וביקשה לעשות שימוש בזרעו של הגבר לשם הפרייה, ולכך התנגדו המשפחה בכל תוקף וטענו כי המנוח לא היה רוצה שייוולדו לו ילדים לאחר מותו.


משכך, פנו המשפחה בתביעה משלהם למתן צו מניעה האוסר על שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה של האישה, תוך שהם טוענים כי הפעולה מנוגדת לרצון המנוח.


השופט שקד ציין כי, לפי המידע שהוצג בפניו אין עוררין על כך שבני הזוג קיימו קשר זוגי וכי המנוח רצה בהמשכיות, תכנן להביא ילדים לעולם ביחד עם האישה ועשה פעולות לצורך כך בעודו בחיים. למרבה הצער מותו היה פתאומי.


ואמר "לאחר שנתתי דעתי לטרגדיה הקשה מנשוא שהייתה מנת חלקם של הנתבעים, לאחר שנתתי דעתי למצבם ולאחר ששקלתי ובררתי היטב-היטב את מילותיי – אינני רואה כל מנוס, אלא מלומר כי הליך זה הוא דוגמה להתנהלות חסרת תום לב ואף פוגענית של הנתבעים שיכלו למנוע הליך ארוך זה, ולמצער, לקצרו באופן משמעותי, לטובת כולם". והוסיף, "לצערי הרב, הראיות הברורות שהונחו לפתחי, ניסו הנתבעים לסחור בזרעו של המנוח משל היה 'זרע עובר לסוחר', תוך שהם 'מסכימים' לעשיית שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה של התובעת ובלבד שזו תיאות להתפשר איתם".


עוד הדגיש השופט "טענתם הסתומה של הנתבעים משל התובעת והמנוח חלקו דירה 'לצרכי נוחות' ורק על מנת לחלוק בהוצאות היא טענה מופרכת בעליל. לצערי הרב ועל הדברים להיכתב, עדותה של אחות המנוח הותירה בי רושם קשה, רושם של עדה שבאה לספר סיפורים, שספק רב מאד אם היא עצמה מאמינה לאמיתותם".

 

בהמשך, אמר כי, דבריה של האישה הותירו בו רושם עמוק אשר מספרת את הדברים כהווייתם ושל אישה שרוצה לספר בשבחו של בן זוגה. עוד אמר "לא רק שלא מצאתי בעדותה סממנים לאי אמירת אמת, אלא להיפך. התרשמותי מהעדה הייתה טובה ומהימנה".


והוסיף "לא אוכל לחתום פסק דין זה מבלי שאאחל לתובעת לזכות ולחבוק את פרי בטנה שיהיה משותף לה ולמנוח שכה אהבה".

 

במצב שנוצר מצא השופט להיעתר לדרישתה של האישה לעשות שימוש בזרעו של המנוח לשם הולדה. וקבע כי יש לחייב את המשפחה לשלם לאישה הוצאות בסך של 56,189 שקלים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Comentários


bottom of page