top of page

הרשם יחזקאל, דחה בקשת חייב לסגור את תיק ההוצל"פ: חיים בחו"ל לא מבטלים מזונות



רשם ההוצאה לפועל (בצילום) יניב יחזקאל, בחן את השאלה, האם יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל לאור העובדה, שמתקיימים הליכי גביית חיובי מזונות על סמך פס"ד כנגד חייב, שמרכז חייו מצוי בחו"ל, בסיועה של היחידה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. הרשם יחזקאל דחה כאמור את בקשת החייב, ואף הטיל עליו הוצאות בסך 1,500 ₪ שיצורפו לקרן החוב בתיק.

 

המדובר בביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה משנת 2018 במסגרתו ניתן תוקף של פסק דין להסכם אותו ערכו הצדדים, וקבע את חיובו של החייב בתשלום דמי המזונות של שני ילדיו הקטינים.

מאחר והחייב לא עמד בתשלום החיוב, עתרה הזוכה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל בשנת 2020.

 

בהחלטה צוין, כי גובה החוב בתיק עומד ע"ס של כ 1.28 מיליון ₪ ובו הגדלות חיוב שוטפות בסך של 11,196 ₪, כאשר הזוכה עותרת מדי פעם בפעם להגדלת קרן החוב בגין הוצאות החינוך והרפואה של הקטינים. כמו כן, הוטל עיקול על זכויות החייב במקרקעין המצויים בעיר תל אביב, לשם הבטחת תשלומו של החוב לרבות תשלומם של דמי המזונות העתידיים.

 

החייב טען, כי הזוכה פנתה לאכיפת פסק הדין במדינת ניו יורק באמצעות האגף לסיוע משפטי, כאשר נקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה במדינת ניו יורק, כי החייב ישלם את הסך של 4,109.58 דולר ארה"ב לטובת החיובים השוטפים בעוד בגין חוב העבר הצבור בתיק ההוצאה לפועל, ישלם החייב את הסך של 2,054.79 דולר ארה"ב ובסך כולל של 6,164.55 דולר ארה"ב. עוד ציין החייב, כי החל מיום רישום הצו במדינת ניו יורק, החייב משלם את הצו, וכי אין מקום ששתי ערכאות יעסקו בגביית אותו החוב.

 

מנגד, טוענת הזוכה, כי מדובר בסרבן מזונות סדרתי כאשר מאחר שמקום מגורי החייב בארה"ב, כחלק בלתי נפרד מהליכי הגבייה פנתה הזוכה לקבלת סיוע בגביית החוב מאת הלשכה לסיוע משפטי. עוד ציינה, כי חלפו 9 חודשים ממועד מתן הצו ונצברו חיובים חדשים אשר לא שולמו. החייב לא הציג כל החלטה שעניינה צו תשלומים שנקבע לו, כי אם צו עיקול על משכורתו בשיעור של כ- 6,164 דולר ארה"ב, ואין בתשלום לכסות את מלוא החיובים בתיק.

 

הרשם קבע, כי אין מניעה לזוכה לנהל הליכי גבייה מקבילים במסגרת תיק הוצאה לפועל כמו גם לפעול לגביית דמי המזונות במקום מגורי החייב בחו"ל, ולכן יש לדחות את בקשת החייב. זאת,  ממספר טעמים ובהם, כפי שעולה מהמסמכים שצירפה הזוכה לצורך אישור מהסיוע המשפטי, טרם נתקבלו כספים ששולמו לכאורה מצדו של החייב כאשר כספים אלו מתקבלים באמצעות המחאות המדוורות מארה"ב להנהלת הלשכה לסיוע משפטי בירושלים.

 

כמו כן, לא הוצג על ידי החייב כל מקור נורמטיבי שמעיד שנקיטתם של הליכי גבייה במדינה אחרת משמעם סגירת התיק וביטולם של כלל ההליכים הננקטים כנגד רכושו במסגרת מדינת ישראל. ככל שבקשת החייב תתקבל, הרי שיש בדבר משום החשש שהחייב יטען כי אינו חב כלל בחוב, בעוד הדעת נותנת כי הליכי הגבייה משלימים זה את זה ומהווים נדבך נוסף בארגז כלי הגבייה המצויים בידי הזוכה.

 

הרשם הוסיף, כי גם אם החייב ישלם את חובו כתוצאה מהליכים הננקטים בארה"ב, ובאמצעות צו תשלומים, הרי שככל הליך לפריסת חוב עבר, אין בעצם עובדה זו כדי להוות "חומת מגן" מנקיטת הליכים כנגד רכושו של החייב.

 

הרשם דחה גם את טענת החייב, כי מאחר והינו תושב חוץ, המעקב אחר תיק ההוצאה לפועל מקשה עליו ומצריך ממנו שכירת שירותי עו"ד מטעמו, שכן החייב יכול לעקוב אחר כלל ההליכים בתיק באמצעות מערכת כלים שלובים ממחשבו האישי ומכל מקום בעולם.

Comentários


bottom of page