המאבק על הדירה בירושלים: רשם ההוצאה לפועל מינה כונס, השופט לא התערב
בית משפט השלום בירושלים דחה בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל איל רוזין (בצילום מימין), שעסקו במינוי כונס נכסים לצורך השלמת עסקת מכר דירה. סגן הנשיא, השופט אורן סילברמן (בצילום), קבע כי הבקשה הוגשה באיחור, וכי גם לגופה אין עילה להתערב בהחלטות הרשם.
המבקשים, דב מאיר בנזימן ופסיה בנזימן, מכרו לדניאל חיון ואורית חיון דירה ברחוב בוקשפן בירושלים תמורת 2.65 מיליון שקל. לאחר שהתגלעו מחלוקות בנוגע להשלמת העסקה ולתשלום יתרת התמורה, פנו בני הזוג חיון לבית המשפט בבקשה לאכוף את הסכם המכר שנחתם בין הצדדים.
בית המשפט המחוזי קיבל בשנת 2023 את תביעת האכיפה, והורה להשלים את העסקה כנגד תשלום יתרת התמורה. בהמשך הגיע הסכסוך גם לבית המשפט העליון, שדחה בעיקרה בקשה לעיכוב ביצוע, והורה על המשך אכיפת הסכם המכר ורישום הזכויות בדירה על שם בני הזוג חיון.
במקביל התנהלו הליכים נוספים סביב הדירה, ובהם טענות לזכויות של צדדים שלישיים והליכי חדלות פירעון. בהוצאה לפועל נקבע לבסוף כי הדרך המתאימה ליישום פסק הדין היא באמצעות מינוי כונס נכסים. הרשם רוזין מינה כונס לצורך העברת הזכויות, בהתאם להוראות שנקבעו בפסיקת העליון.
לטענת בני הזוג בנזימן, החלטת הרשם סתרה החלטה קודמת של רשמת ההוצאה לפועל, נעה אפיק דר, ואף עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך. הם טענו כי קיימות נסיבות חדשות, וכי ההליכים הנוספים המתנהלים ביחס לדירה מייתרים את הצורך במינוי כונס נכסים לביצוע העסקה.
מנגד, בני הזוג חיון טענו כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של שמונה ימים, וכי בקשה לעיון מחדש אינה מאריכה את המועד לערעור. לגופו של עניין, טענו כי מינוי הכונס נועד אך ורק לביצוע פסק הדין, ואינו משנה זכויות מהותיות או פוגע בזכויות הבנק.
במהלך הדיון קבע השופט סילברמן כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל הוא 20 יום, וכי במקרה זה המועד חלף. הוא הוסיף כי גם לגופה ההחלטה נכונה, וכי "הדרך היעילה, הסבירה והנכונה לביצוע הינה באמצעות מינוי כונס נכסים".
בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, לאחר שבית המשפט קבע כי אין עילה להתערב בהחלטות הרשם, וכי עליו לפעול ליישום הוראות בתי המשפט המחוזי והעליון. בני הזוג בנזימן חויבו לשלם לבני הזוג חיון 5,000 שקל הוצאות. 29254-09-26
תגובות