![](https://static.wixstatic.com/media/dcb7b6_d627b83faa6e46689f34a2f6cfd080bd~mv2.jpg/v1/fill/w_980,h_653,al_c,q_85,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/dcb7b6_d627b83faa6e46689f34a2f6cfd080bd~mv2.jpg)
הוועדה לבחירת שופטים התכנסת הבוקר לדון במינוי נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים. שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, נכח היום בדיון בוועדה לבחירת שופטים למרות שזו דנה במינויו שלו לנשיא בית המשפט העליון. לחברי הוועדה נגרמה תחושה של אי נוחות.
כעת דיונים מתמשכים סביב הרכב הוועדה, אך לא צפויות להתקבל החלטות כלשהן.
שר המשפטים, יריב לוין, אינו מוכן להעלות מינויים להצבעה מכיוון שהוא שואף לשנות את הרכב הוועדה - כאשר השינויים יעניקו לממשלה ולקואליציה נציגות גדולה יותר, שתכלול לפחות מחצית מחבריה בוועדה.
השר לוין אמר: "ברור לי שהשופט עמית יהיה בסוף הנשיא, כי בסוף בג"ץ קובע הכל. אין לי ספק שתמצאו את הדרך לכפות עלינו את המינוי. השאלה מה תשאירו לציבור גדול שהמינוי הזה רומס אותו כפי שרמסו פסקי הדין שהוצאתם לאחרונה, ועוד בזמן מלחמה".
מפרישתה של הנשיאה אסתר חיות לפני שלושה חודשים מכהן השופט עוזי פוגלמן כממלא מקום הנשיא, לראשונה בתולדות המדינה. יתרה מכך, פרישתה של השופטת ענת ברון הותירה את בית המשפט עם 13 מתוך 15 השופטים המוקצבים לו. מצב זה הניע את השופטים לזרז הליכים משפטיים ולפסוק יותר פסקי דין באופן מיידי כדי למנוע עיכובים מיותרים.
השופט יצחק עמית הוא היורש (על פי עקרון הסיניוריטי) של הנשיאות על פי עקרון הוותק. עם זאת, השר לוין וכמה חברי קואליציה מתנגדים למינויו שכן הם רואים בו כ"ליברל" ו"אקטיביסט". פסקי הדין הקודמים של עמית זכו לביקורת מצד מתנגדים אלה, ובמיוחד מעורבותו בביטול עילת הסבירות ודחיית יישום חוק הנבצרות.
מועמד נוסף שמתמודד על תפקיד הנשיא הבא הוא השופט יוסף אלרון. מועמדותו מהווה גם מועמדות ראשונה בתולדות בית המשפט העליון. אלרון נחשב לשופט "שמרן" ומונה על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד.
בעוד אלרון חרג מדעת הרוב הוא השתייך לדעת המיעוט בתיקי הסבירות והנבצרות, אך כן הכיר בסמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוק יסוד במקרים קיצוניים. בנוסף, הוא התנגד לפסול את מינויו של אריה דרעי לשר, וקבע כי הנושא יידון מחדש בוועדת הבחירות המרכזית.
בחירת נשיא בית המשפט העליון מחייבת רוב רגיל של חמישה מבין תשעת חברי הוועדה. השופט עמית זוכה כיום לתמיכה כזו, אך היו"ר לוין נמנע מלהעלות את הנושא להצבעה. מעבר לכך, מינוי שופטי בית המשפט העליון מצריך לפחות שבעה קולות, כאשר למתנגדי הרפורמה יש שישה. המבוי הסתום הזה מחייב פשרה. השר לוין אמנם רמז שיהיה מוכן לתמוך בשופט עמית בתמורה לשני מינויים של שופטים שמרניים, אבל אין התקדמות או סימנים לכך.
גם אם בסופו של דבר תושג פשרה, תהליך מינוי השופטים מחייב הודעה מוקדמת של חודשיים לפחות לאחר סינון מקדמי בוועדה.
כתוצאה מכך, בחירת השופטים לבית המשפט העליון נותרה בחוסר ודאות ועלול להשפיע על יעילות בית המשפט העליון.
הוויכוח הנוכחי סביב בחירת השופטים לבית המשפט העליון יצר מצב של אי ודאות ועיכוב. עם דעות מנוגדות לגבי הרכב ועדת האיתור של מועמדים פוטנציאליים, הליך המינוי נתקל במכשולים משמעותיים.
Comments