ללא מיגון תחת אש: כ-200 אזרחים זרים במתקן גבעון בזמן מתקפות טילים
- לפני 9 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
מאת: שלמה בן ברוך
מתקפות הטילים על ישראל מציפות סוגיה חריגה הנוגעת לתנאי החזקת אזרחים זרים במתקן גבעון, שבו מוחזקים כ-200 בני אדם בתפוסה מלאה. מפרוטוקול רשמי עולה כי בעת אזעקות אין במתקן מרחב מוגן, והעצורים נותרים, כך נטען, ללא הגנה מספקת וחשופים בפועל לסיכון ממשי מתמשך.
בהכרעתו התייחס בית הדין לביקורת משמורת לטענות וציין כי מדובר בטענה "שובת לב", תוך שהדגיש כי הסוגיה עוררה התלבטות של ממש. עוד צוין כי "התחבט בה", אולם נקבע לבסוף כי אין בכך כדי להצדיק שחרור מן המשמורת בהתאם למסגרת המשפטית הקיימת.
לפי סעיף 31 לפרוטוקול, נטען כי המוחזקים שוהים במתקן נטול מרחב מוגן, וכי בעת ירי טילים הם נותרים בחדריהם ללא כל מיגון. בית הדין חזר והדגיש כי "הטענה שובת לב", אך קבע שאין מדובר בעילה משפטית קונקרטית להתערבות בהחלטות המשמורת.
הפן האנושי קיבל ביטוי בדבריה של אחת העצורות, שתיארה מציאות של חרדה מתמשכת תחת איום ביטחוני: "אני לא מרגישה בסדר. אין פה ממ״ד. ראיתי בחדשות שנפל באזור רסיס. אני לא ישנה טוב". למרות הדברים, נקבע שאין בכך טעם פרטני לשחרור.
לטענת רשות האוכלוסין וההגירה, האחריות לתנאי ההחזקה אינה רובצת לפתחה. בהודעתה נמסר כי "המתקנים בהם שוהים המורחקים שייכים לשירות בתי הסוהר", וכי הטענות המועלות נשענות על חוסר בקיאות. הרשות הפנתה את הפונים לקבלת מענה משירות בתי הסוהר.
מנגד, שירות בתי הסוהר הבהיר כי האחריות לצווי המשמורת ולשחרור המוחזקים מצויה בידי רשות האוכלוסין וההגירה. לצד זאת צוין כי השירות פועל בהתאם לתכנית "הכי מוגן שיש", אשר גובשה בשיתוף פיקוד העורף ובהתאם להנחיותיו המבצעיות והביטחוניות המחייבות.
עו״ד יוסי כרמלי (בצילום), מומחה לדיני הגירה, סבור כי המקרה מעלה שאלות עקרוניות בדבר חוקיות המשך המשמורת בתנאים הקיימים. לדבריו, כאשר אין אפשרות הרחקה בפועל, יש לבחון האם הפגיעה בחירות עומדת במבחני המידתיות והאיזון הראוי בין אינטרסים מתנגשים.
לדבריו, החזקת כ-200 בני אדם ללא מיגון תחת איום טילים מהווה "הימור מופקר על חיי אדם", ויש לראות בכך שיקול הומניטרי ממשי. עוד ציין כי בהיעדר טיסות והרחקות, המשך המשמורת אינו מגשים תכלית אפקטיבית ודורש בחינה משפטית מחודשת.
תגובות