לא נותנים להיכנס למקלט? העונש בחוק: קנס או מאסר עד שלושה חודשים
- 4 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
המתיחות הביטחונית מול איראן הציפה מחדש תופעה בעייתית: דיירים החוסמים כניסה למקלטים משותפים בפני אנשים שאינם מתגוררים בבניין. הנימוקים מגוונים – טענה לבעלות פרטית, חשש מצפיפות או התנגדות להכנסת בעלי חיים. מכאן עולה השאלה המרכזית: האם החוק מאפשר למנוע מאדם למצוא מחסה במקלט.
לפי החוק בישראל, מניעת כניסה למקלט בזמן התקפה אינה מותרת. סעיף 15(ו) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מחייב את מי שמחזיק במקום המשמש מקלט לאפשר לכל אדם הנמצא בסביבה להיכנס ולהישאר בו למשך האיום. הוראה זו תקפה בבנייני מגורים, מוסדות ציבור ומוסדות חינוך.
לדברי עו"ד יוסי כרמלי, מומחה בדיני הגירה, החוק אינו מותיר מקום לפרשנות: מקלט נועד להצלת חיים ולכן אין לדיירים סמכות למנוע כניסה מאנשים הנמצאים בסביבה בזמן אזעקה. לדבריו, גם אם מדובר ברכוש משותף של הבניין, החובה לאפשר גישה חלה על המחזיקים במקום בזמן התקפה.
גם אנשים המגיעים עם חיות מחמד אינם אמורים להידחות בכניסה למקלט. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל פרסם משרד החקלאות הודעה לציבור ולרשויות המקומיות הקוראת לאפשר כניסה עם בעלי חיים, בעקבות מקרים של חיכוכים בין שכנים במקלטים משותפים בזמן אזעקות.
עם זאת, החזקת כלבים במרחב הציבורי כפופה לכללים ברורים. החוק מחייב כי כלב יהיה קשור ברצועה, וכלב המוגדר מסוכן חייב גם במחסום פה. נוסף לכך, בעליו חייב לפקח עליו ולשלוט בו בכל עת, גם כאשר מדובר בשהייה במקלט משותף בזמן התרעה.
מניעת כניסה למקלט עשויה להיחשב עבירה פלילית. בימי שגרה העונש הקבוע בחוק עשוי להגיע לשלושה חודשי מאסר או קנס. כאשר המקרה מתרחש בעת מצב חירום ביטחוני, לדוגמה במהלך מבצע שאגת הארי, הענישה מחמירה ועלולה להגיע לשנת מאסר אחת או לקנס.
אם אדם נתקל בסירוב להיכנס למקלט בזמן אזעקה, ההמלצה הראשונה היא לאתר מרחב מוגן חלופי כדי לשמור על הבטיחות האישית. במקביל ניתן להתקשר למוקד 100 של המשטרה, לדווח על האירוע ולתעד את הסירוב ואת זהות המעורבים ככל שניתן.
לאחר סיום מצב החירום ניתן להגיש תלונה רשמית במשטרה ולצרף את התיעוד שנאסף. במקרים מסוימים אף הוגשו כתבי אישום בעקבות מניעת גישה למקלט בזמן אזעקות. כך למשל באוגוסט 2025 הואשמה תושבת מאזור המרכז לאחר שחסמה מדיירים אחרים להיכנס למקלט בזמן מתקפת טילים.
תגובות